ערין עוסמאן | מדעי המעבדה הרפואית, 2019

בחרתי ללמוד בחוג למדעי המעבדה הרפואית מתוך סקרנות לגבי גוף האדם, ורצון ללמוד על המערכות השונות בגוף שלנו, מחלות נפוצות וטיפולים אפשריים. ידעתי שלאחר סיום תואר במדעי המעבדה הרפואית אוכל לעבוד בחברות שונות של תרופות, חברות סטארט-אפ ביולוגיות ומעבדות קליניות בבתי חולים וקופות חולים, או לבחור להמשיך את הדרך ללימודים לתואר שני ושלישי. 

היום אני סטודנטית לתואר שני במדעים ביו-רפואיים, החוג לנוירולוגיה באוניברסיטה העברית. 

אני לומדת וגם עובדת במעבדת מחקר אצל פרופ' רות גביזון, במעבדה שלנו אנו חוקרים מחלות נוירודגנרטיביות כמו למשל מחלת אלצהיימר, טרשת נפוצה וCJD ומנסים למצוא טיפולים ותרופות שיכולות לתת לאנשים חולים את ההזדמנות לאורח חיים יותר בריא ופחות מחלה.

ההצלחה לא תגיע לידיים שלך כשאתה יושב בבית, צריך לצאת לעולם לחקור אותו. בשנה השלישית של התואר השתתפתי בתוכנית "חלון למחקר", במסגרתה בוחרים מעבדת מחקר שבה עובדים ולומדים 120 שעות למשך שנה. בנוסף לתכנית הלימודים והמעבדות שיש לנו במהלך הסמסטר, ובמקום לקחת קורס פשוט שיאפשר לי לנוח קצת במשך השנה בחרתי להתחיל בתוכנית הזאת ובחרתי מעבדת מחקר נוירולוגית מתוך אהבה וחשק לתחום הנוירולוגיה ומדעי המוח. 

זה לא היה קל, לא היה לי זמן פנוי במהלך השנה הזאת אבל למרות הקושי הזה נהניתי בזמן שהייתי במעבדה עובדת או לומדת לצד הדוקטורנטים שעובדים גם הם במעבדה, והרגשתי שזה הכיוון שאני רוצה להמשיך בו ואני מרגישה שזה המקום שלי. 

וכמו כל סטודנט שעומד לסיים את התואר ומתלבט מה הוא רוצה להמשיך, אני ידעתי מה לא רציתי - לא רציתי להיות בסוף במקום משעמם ועבודה רוטינית, לכן מצאתי שהמקום שיכול להכיל אותי ולהכיל את החלום שלי זה מחקר ובמיוחד תחום הנוירולוגיה. 

אחרי שסיימתי את הקורס במעבדה הציעו לי להמשיך לעבוד אצלם במשרת סטודנט בחופשת הקיץ, שבתקופה זאת חשבתי והחלטתי שאני רוצה להמשיך לתואר שני במחקר ואז הם הציעו לי להמשיך לימודים במעבדה שלהם ולהיות חלק ממשפחת "המעבדה" שלהם.

הגעתי למכללה אחרי ששמעתי מחברות שלי על הלימודים בה, וכשהגעתי לפה עשיתי את הריאיון עם פרופ' עודד כאנר ואני זוכרת היטב את המשפט שאמר לי: "אני מאמין שאת תהיי מהמצטיינים פה". 

זה לא היה קל והייתי צריכה ללמוד קשה כדי להוכיח את זה, ובעזרת המרצים שהיו תמיד זמינים לשאלות שלנו ולכל ההתלבטויות שהיו לי יכולתי לסיים את התואר בהצלחה לדעת מה אני רוצה ומה אני אעשה בעתיד.

במהלך התוכנית של "חלון למחקר" ד"ר איילת ארבל הייתה במעקב אתנו למשך כל התוכנית, עזרה לנו וענתה לנו על כל מה שהיינו צריכים, ואני זוכרת כשהציעו לי להמשיך תואר שני במעבדה נכנסתי ללחץ והרגשתי שאני לא מוכנה, אז התייעצתי עם ד"ר ארבל והיא עודדה אותי להמשיך ונתנה לי את ה PUSH לא לפחד, להתגבר על הפחד ולעשות את זה.

מלימודי במכללה האקדמית הדסה השכלתי להבין שאף פעם לא מאוחר להגשים את החלום שלנו, ותמיד יש זמן להתחיל מחדש ולהמשיך ואף פעם לא לעצור, לא משנה כמה זה נראה קשה אתה תרגיש את הטעם של כל זה בסוף.