אסקיאל מתיאס סטריים | ניהול, 2016

העניין שלי בתיירות החל כשהייתי תייר בעצמי. הגעתי לטיול בארץ באמצעות תכנית שדרכה הכרתי את הארץ והתאהבתי בה והציונות שלי התחזקה. בעקבות התכנית עליתי לארץ מארגנטינה וחשבתי "איך אני יכול לתרום חזרה?" – החלטתי לעסוק בתיירות, משום שהייתי במקום הזה, ואני מכיר אותו הכי טוב. באותם ימים כשהתחלתי לחשוב על מסלולי לימוד, הייתי בירושלים, וחבר סיפר לי על ידידתו שסיימה את מסלול התיירות בחוג לניהול ארגוני שירות במכללה האקדמית הדסה, וכך גיליתי את המסלול והחלטתי ללכת על זה.

מה שמאוד מכובד בעיניי במכללה, הוא שכל מרצה שלימד אותנו, לא היה סתם מרצה, כולם היו בעלי ניסיון (לדוגמה, חברי דירקטוריון). הם ידעו את "התכלס", את הכלים, ואת התפקיד עצמו – לא רק את התיאוריה. המקצועיות של המרצים, שהיא לא מהספר, אלא מהחיים עצמם, הייתה בעיני הערך המוסף של המכללה ומה שהשאיר ללימודים טעם של עוד.

התפקיד הראשון שלי בתחום היה מנהל "תגלית" דרום אמריקה, שאותו קיבלתי עוד בזמן העבודה על פרוייקט הגמר בשנה האחרונה לתואר. תפקידי היה לבנות את התכניות מהתחלה ועד הסוף, כולל מבחינת לינה, אכילה ומוקדי העניין. היום אני עובד ב"החוויה הישראלית", שהיא חברת בת של הסוכנות היהודית. אני עובד בחטיבת "ישראל" כרפרנט (מנהל תכניות) שמארגן משלחות מטעם משרד החוץ – עיתונאים, שרים, פוליטיקאים – תפקידי הוא לתווך בין כל הגורמים, לארגן את תכניות הכנסים. אני משוכנע שהעובדה שאני (וכן שותפי למקצוע) אוהב לעבוד ושולט במספר שפות מאוד תורם לי למקצוע, אני מאוד נהנה מהעבודה בו.