מאז ומתמיד ידעתי שהחוזקות שלי הן עבודה עם אנשים וזיקה רבה לסדר. לאחר אבחון שעברתי במכון תעסוקתי, בחרתי בלימודי התואר הראשון בחוג לניהול ארגוני שירות במכללה האקדמית הדסה.
החוג לניהול ארגוני שירות הוא חוג ענק, ועדיין, הכיתות היו גדולות והרגישו נוחות ומרווחות. האווירה במכללה הייתה ממש נעימה, עם ישיבות תדירות על הדשא בחוץ, ופעילויות האגודה שהנעימו את זמננו מפעם לפעם. הרגשתי בנוח לגשת למרצים, לא היה "דיסטנס" כפי שקיים באוניברסיטאות. אהבתי מאוד את העובדה שסגל המרצים מעניק יחס אדיב, ומספק כל צורך ותשובה לכל שאלה שעלתה.
אני מרגישה שבמקום אחר לא הייתי מגיעה לאיפה שאני היום. את הלימודים סיימתי בהצטיינות, לאחר שלמדתי לתואר פעמיים בשבוע, לצד ההשקעה שלי בעבודה שהתחלתי כסטודנטית, ובה אני עובדת כיום. למעשה, זהו יתרון שיש למכללה האקדמית הדסה על פני מקומות אחרים, ואחד הדברים שלא הרבה סטודנטים חושבים עליהם תוך כדי התואר – רכישת הניסיון הפרקטי, תוך כדי הלימודים התאורטיים.
כיום אני עובדת כראש ענף משאבי אנוש במשרד לשוויון חברתי שאחראי על כלל הרשויות במשרד זה- הרשות לקידום מעמד האישה, מטה ישראל דיגיטלית, רשות הצעירים, הרשות לפיתוח מגזר כלכלי של מגזר המיעוטים והרשות לאזרחים ותיקים. בתור עובדת משאבי אנוש אני ממונה על קליטות, שכר, נוכחות ובעיות אישיות של העובדים במשרד. למעשה כל צורך שמוצף על ידי העובד מרגע שהוא נבחר במכרז מסויים, ועד הרגע שהוא עוזב. אני סבורה שהעובדה שאני שמה לב לפרטים שאחרים נוטים לפספס, משקיעה ולוקחת ברצינות כל פן בעבודה שלי הוא מה שגרם לי להישאר שם גם אחרי הלימודים.