פרי מנדלבוים | תקשורת צילומית, 2001

"מגיל צעיר אהבתי לצלם. כשחזרתי מהטיול הגדול, וראינו את התמונות שצילמתי בטיול, חברה שלי, שהיום היא אשתי, הציעה שאלך ללמוד צילום. בדקתי אפשרויות ביריד לימודים ופגשתי את גבי ויורם, ראש החוג ורכז בחוג לשעבר. השיחה ביריד חיברה בינינו, הם סיפרו לי על החוג ועשו לי חשק ללמוד בו.

אני מאוד מתגעגע לאינטנסיביות ולטוטאליות של ימי הלימודים. היינו מחזור ממש מגובש, הרגשנו שהמרצים נותנים לנו את כל מה שהם יכולים. רואים הבדלים אצל מי שלמד צילום לעומת מי שלא למד, הבסיס הרבה יותר עמוק, ידע בהיסטוריה של האמנות ותולדות הצילום, הכרות עם צילום עכשווי מהעולם על הז'אנרים השונים שבו והיכולת לחקור נושא וללמידה עצמאית.

התחלתי לצלם כעצמאי לחברת התאורה מהגדולות בארץ, ודרכה הגעתי להרבה מאוד אירועים. התחלתי לצלם לחברות הפקה ולמעצבי אירועים שמתמחים באירועי עילית ללקוחות מהארץ ומחו"ל. אלו אירועים שמושקע בהם הרבה מאוד כסף והתיעוד האמנותי של העיצוב והחלל חשובים לפורטפוליו של חברות ההפקה ומעצבי האירועים. בסופו של דבר מה שנשאר מהאירוע, שלרוב גם התרחש בלוקיישן לא שיגרתי, הן התמונות, ולכן לצילום טוב יש דרישה ומשמעות."