< חזרה לרשימה

מהי מחלת ניוון הקרנית? (קרטוקונוס)

10/07/2016 ד"ר עינת שניאור | אופטומטריה | הפרעות בתקשורת M.A

קרטוקונוס היא מחלה ניוונית פרוגרסיבית (מתפתחת) של הקרנית. הקרנית היא המשטח הקדמי השקוף של העין, אשר באופן טבעי בצורת כיפה. בקרטוקנוס, חלה הידקקות של הקרנית וצורת הקרנית משתנה, ובמקום צורת כיפה אחידה, הקרנית מעוותת ומקבלת צורת קונוס-חרוט (ומפה שמה-קרטוקונוס). עיוות זה גורם לאסטיגמציה לא רגילה (צילינדר).

מאפייני המחלה

  • ראייה מטושטשת ומעוותת
  • רגישות מוגברת לאור בוהק בהיר ולסנוור אשר יכול לגרום לבעיות עם נהיגה בלילה
  • צורך בשינויים תכופים מרשמים למשקפיים
  • החמרה פתאומית או ערפול ראייה
  • במקרים חמורים של המחלה-הצטלקויות בקרנית ואף עיוורון

קרטוקונוס בדרך כלל פוגעת בשתי העיניים אבל התפתחות המחלה בכל עין שונה. באופן כללי המחלה בדרך כלל מופיעה בין העשור השני לשלישי של החיים ומתפתחת לאט במשך 10 שנים או יותר.

שכיחות המחלה משתנה ממדינה למדינה, אך דווקא בישראל נמצאה שכיחות גבוהה יחסית (2.3%) . האתיולוגיה של המחלה אינה ברורה ומספר מחקרים טוענים למרכיבים גנטיים וסביבתיים.

מתוך מחקר שנערך על קרטוקונוס

גורמי הסיכון למחלה

  • היסטוריה משפחתית של קרטקונוס
  • שפשוף עיניים מאסיבי
  • נישואי קרובי משפחה 
  • אלרגיה, אסטמה, אקזמה
  • מצבים מסויימים כגון: רטיניטיס פיגמנטוזה, ותסמונת דאון.


טיפול: בשלבים המוקדמים של קרטוקונוס, אין סממנים קליניים והנבדק בד"כ לא מודע שהמחלה קיימת אצלו. ככל שהמחלה מתפתחת כך הראייה מתדרדרת. בתחילה ניתן לתקן בעיות ראייה עם משקפיים או עדשות מגע רכות. מאוחר יותר ייתכן שיהיה עדיף שימוש בעדשות קשות ועדשות מיוחדות לקרטוקונוס. אם מצב המחלה מתפתח לשלב מתקדם, ייתכן ויהיה צורך בהשתלת קרנית.
כיום יש טיפול חדש – cross linking- אשר משנה את מבנה החלבונים בקרנית וגורם להקשחת הקרנית, ובכך מאט ומונע את התפתחות המחלה.לכן חשוב לאתר את המחלה עוד בשלביה הראשונים, טרם הפגיעה בראייה.

אבחון: בדיקות ראייה שגרתיות לא תמיד יאבחנו קרטוקנוס. יש צורך בבדיקת מיפוי קרנית- הנעשית עם מכשיר מיוחד שמצלם את העין ומאפשר מידע על הקימורים הקדמיים והאחוריים של הקרנית ומספק גם מידע על עובי הקרנית.

תואר ראשון בלימודי אופטומטריה


מקורות לכתבה

  • Gordon-Shaag, Millodot, Shneor and Liu. (2015). The Genetic and Environmental Factors for Kerataoconus. Biomed Res Int..Volume 2015, Article ID 795738.
  • Gordon-Shaag, Millodot, Kaiserman, Sela, Barnett Itzhaki, Zerbib, Matityahuo, Shkedi, Miroshnichenko and Shneor. (2015). Risk factors for Keratoconus in Israel: a case control study. Ophthalmic Physiol
  • Shneor, Millodot, Gordon-Shaag, Essa, Anton, Barbara and Barbara. (2014). Prevalence of keratoconus among young Arab students in Israel. IJKECDiseases, 3(1), 9-14.
  • Gordon-Shaag, Millodot, Essa, Garth Ghara and Shneor. (2013). Is consanguinity a risk factor for keratoconus?. Optom Vis Sci., 90 (5), 448-54.
  • Shneor, Millodot, Blumberg, Ortenberg, Behrman and Gordon-Shaag. (2013). Characteristics of 244 patients with keratoconus seen in an optometric contact lens practice. Clin Exp Optom., 96, 219-224.
  • Millodot, Shneor, Albou, Atlani and Gordon-Shaag. (2011). Prevalence and Associated Factors of Keratoconus in Jerusalem: A Cross-sectional Study. Ophthalmic Epidemiol., 18(2), 91–97. 
  • http://www.mayoclinic.org/