מירב רווה | הפרעות בתקשורת, 2006 / M.A 2014

"כיום אני ראש תחום שיקום ילדים ונוער בביה"ח אלי"ן וקלינאית תקשורת במרכז אדלר לאפזיה ומדריכת סטודנטים. תחום ההתמחות שלי הוא פגיעות ראש בילדים ואפזיה במבוגרים. בימים אלו אני מסיימת תואר שני במכללה בחוג להפרעות בתקשורת בתחום של דו-לשוניות ורב-תרבותיות.

המכללה נותנת הרגשה שבאמת אכפת מהסטודנטים וזה מה שחיפשתי. יחס אישי, כיתה קטנה ומצומצמת גם בתואר הראשון וגם בשני- כיתה קטנה ואיכותית. סה"כ אווירה והרגשה מאוד נעימה.

למדתי שנה מדעי הרפואה בעין כרם בכוונה להתקבל ללימודי רפואה ואז עזבתי לטובת לימודי הפרעות בתקשורת. לרגע לא מתחרטת על הבחירה - אם הייתי רופאת ילדים לא הייתי מגיעה לטיפול לתקשורת ולמשחק עם ילדים כמו שאני עושה היום. בתואר הראשון לומדים הרבה דברים שבתור סטודנטים לא באמת מבינים אותם לעומקם, עד שמגיעים לשטח. ואז תוך כדי העבודה האסימונים "נופלים" ואתה מבין מה למדת בשנה א' של התואר. התובנות הקליניות מגיעות עם הזמן והניסיון.

אני מאוד אוהבת מה שאני עושה – לפעמים כשיש מטופל חדש אני מרגישה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, כל אחד מביא אותך ללמידה וצמיחה מחודשת. העבודה שלי מלאת סיפוק - גם עם הילדים וגם עם מבוגרים. במקצוע שלנו יש תמיד לאן להתקדם ולהשתפר. התפקיד שלנו זה לעזור למטופלים לתקשר יותר טוב, שזו מטרה חשובה ביותר עבורם ועבור בני משפחתם.

יש הרבה סיפורים מרגשים של ילדים שמחלימים מהפגיעה - זה מה שנותן לי את הכוח להמשיך: לראות ילד שהגיע מחוסר הכרה, פגוע ראש קשה, ותוך כמה חודשים חוזר לדבר ואפילו חוזר לתפקוד מלא.

הלימודים בתואר השני נתנו לי ידע נרחב על רכישת שפה שנייה אצל ילדים ומבוגרים ועל צורת החיים והחוויות של ילדים ומבוגרים דו לשוניים מבחינה פסיכולוגית. מעבר לכלים הקליניים בתור קלינאית תקשורת, הלימודים העשירו אותי ופתחו לי צוהר לעולמם של אנשים מתרבויות השונות משלי ובכך הפכו את זווית השקפת עולמי כמטפלת לאחרת, טובה ורחבה יותר. ללימודי התואר השני בהפרעות בתקשורת הייתה השפעה ניכרת גם על הסביבה שאני עובדת בה – ברמת הדרכת צוותים פרא רפואיים, קלינאיות תקשורת בתחילת דרכן וכן סטודנטים של תואר ראשון שתחת הדרכתי. אין ספק שצורת הטיפול שלי וההתייחסות שלי למטופלים השתנתה ללא היכר לאחר התואר השני."