הקרבה של המכללה האקדמית הדסה למקום מגורי היוותה עבורי גורם מפתח בבחירת מוסד לימודי התואר שלי.
בנוסף הרצון ללמוד בכיתה קטנה ובמקום המקפיד על אווירה משפחתית ומתן יחס אישי לכלל הסטודנטים, הכריע את כף המאזניים.
היתרון הגדול בלימודים בחוג למדעי איכות הסביבה, הוא החשיפה הגדולה שקיבלנו להיקף רחב של תחומים סביבתיים בשוק העבודה, בכדי לסייע לנו בהשתלבות מעשית בעבודה לאחר סיום הלימודים.
בעקבות הלמידה בחוג, ידעתי שאני רוצה לעסוק בתחום המים ואכן המשכתי לתואר שני במסלול מחקרי והתמחות בהתפלה וטיפול במים.
כמו כן, ריבוי המעבדות, פרויקט הגמר והלמידה העצמית גרמו לי לרצות להמשיך את דרכי כחוקרת בתחום המים.
כיום, המחקר שלי עוסק ביישום שיטת התפלה (אלקטרודיאליזה) סלקטיבית המתעדפת מעבר של יונים דיוולנטים על פני יונים מונווולנטים ובכך משמרת ריכוזי מגנזיום מיטביים במי השתייה.
פרויקט הגמר שלי עסק בתוספת של תחמוצות מנגן לתחמוצות אבץ, כחומרים בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית.
בעבודה על הפרויקט הרגשתי לראשונה, איך כל מה שלמדתי לאורך התואר מתכנס לכדי פרויקט אחד שכלל בתוכו - עבודה עצמית במעבדה מיקרוביאלית, שימוש במכשירים שונים כמו מיקרוסקופ אלקטרוני (SEM) וכתיבת דו''ח עבודה בכוחות עצמי.
אני זוכרת לטובה במיוחד את התנהלות המכללה האקדמית הדסה בזמן מגפת הקורונה, המכללה הייתה סגורה ובמשך שנה וחצי מתוך תקופת הלימודים התנהלנו מהבתים.
בכל תקופת הזמן הזאת והקושי הגדול סגל החוג היה קשוב ותומך, בא לקראתנו באספקטים רבים למען ההצלחה שלנו והעתיד שלנו, מבלי להתפשר על איכות הלמידה.
העצה שלי לכל הלומדים בתחום היא, תזכרו תמיד - ידע זה כוח. ככל שתלמדו ותעמיקו יותר כך תצליחו ותגיעו רחוק יותר.