כאשר חשבתי על לימודים אקדמיים, התכנון ההתחלתי שלי היה להתקבל לרפואה דרך תואר ראשון במכללה האקדמית הדסה ומשם להמשיך למסלול ארבע-שנתי באוניברסיטת תל אביב. לאחר מחשבה מרובה, החלטתי להישאר בתחום הרפואה, אך ללכת לכיוון קצת אחר.
הגעתי למכללה לאחר שרציתי להירשם ללימודי ביוטכנולוגיה, אך בפגישת הייעוץ כיוונו אותי לחוג למדעי המעבדה הרפואית, אשר יותר מתמקד במחקר ועבודה פרקטית במעבדה. מטרתי היא להגיע למעבדת IVF (הפריה חוץ גופית) ובשביל זה אני זקוקה לתואר שני בהתפתחות.
בתואר הראשון רכשתי הרבה כלים שעזרו לי בתואר שני – שיטות מחקר וחישוב, קריאת מאמרים, הכנה למבחנים.
זכור לי לטובה ראש החוג – פרופ' עודד כאנר – שתמיד היה שם בשבילנו והוא זה שהמליץ לי על ההתקדמות לתואר שני. נהניתי מהכל – הקורסים היו מעניינים, חיי החברה, המרצים שתמיד היו שם בשבילנו וענו על כל שאלה.
כיום, אני סטודנטית לתואר שני במעבדה המתעסקת בגנטיקה של זבובי הדרוזופילה (זבוב הפירות). המחקר מתעסק בגנים השונים, בהשפעתם על התפתחות הסרטן וכיצד ניתן לשנות את הפונקציונליות של הגנים הללו ועל ידי כך לנסות למנוע את התקדמות המחלה. אני למעשה לומדת את הכנפיים של הזבוב – שמהווים את היד או הרגל של האדם. ההרכב הגנטי של הזבוב מאוד מזכיר את הגנום של האדם (70% דמיון) ולכן דרך הזבוב קל לנו ללמוד על המנגנונים והתהליכים השונים של גוף האדם.