אני שוטרת במעבדת דנ"א וביולוגיה בחטיבה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל כ-12 שנה.
במעבדת דנ"א וביולוגיה אנו מקבלים מוצגים שנאספים מזירות עבירה, מפיקים מהם דנ"א ומשווים לחשודים. בנוסף לכך, אנו מבצעים בדיקות לזיהוי דם, רוק, וזרע. ובסופו של דבר כותבים חוות דעת לבתי משפט על תיקי העבירה אותם אנו בודקים.
אני משמשת כקצינה אחראית לקבוצת הלבורנטים במעבדה ובנוסף כעת בתהליך הסמכה למומחית מעבדה.
במקביל לעבודתי במעבדה, סיימתי תואר מוסמך בחוג לרוקחות בתת התמחות "מדע פורנזי ואנליטי" באוניברסיטה העברית. במסגרת לימודי התואר השני, ביצעתי מחקר בהנחייתם של החוקרים פרופ' גילה כחילה בר-גל ופרופ' אברהם דומב. בנושא: תיקוף מערכת גנטית ככלי בהתמודדות עם הפשיעה החקלאית בישראל : מקרה מבחן עדרי הבקר לחלב בישראל.
בישראל, מתרחשים בכל שנה מקרים של גניבת בקר בקנה מידה נרחב, וכיום, אין את הכלים הפורנזיים לזהות גנטית את הפרטים (פרות, עגלים) ולהציג חוות דעת מומחה בבית המשפט . מטרת המחקר הייתה להכשיר שימוש בסמנים גנטיים (STR) לזיהוי פרטים בקרב אוכלוסיית הבקר לחלב בישראל ולהקים מאגר נתוני דנ"א שישמש בפענוח מקרה פשיעה חקלאית. בנוסף, נבחנו תיקי פשיעה חקלאית במשטרת ישראל על מנת לבחון את יעילות המערכת החדשה שייסדתי ובוצע ניתוח סטטיסטי לתוצאות.
מסקנת המחקר הייתה: כי ניתן באמצעות הסמנים הגנטיים לזהות כל פרט באוכלוסיית הבקר לחלב בישראל באמצעות אפיון פרופיל גנטי (STR) וניתן לשייך פרט להוריו הביולוגיים. זהו מחקר פורץ דרך, שכן , עד לעבודה זו לא היה ניתן להוכיח בכלים מדעיים (באמצעות דנ"א) את הזהות הביולוגית של הפרט וכן לא ניתן היה לתת חוות דעת מומחה בבית משפט. וכעת מחקר זה מאפשר לזהות את השייכות הפרט לעדר מסוים.
אני מרגישה שעבודתי במז"פ תורמת למיגור הפשיעה בישראל ולביטחון האישי והכללי של האזרחים במדינה ושההכשרה הראשונית שקיבלתי בחוג למדעי המעבדה הרפואית אפשרה לי לקבל את ההכשרה המקצועית ביותר בכל הקשור בידע מעשי ותאורטי בעבודת המעבדה ובכך לקבל את מרב הכלים ליישום בעבודתי במז"פ.