בעיניי פוליטיקה ותקשורת זה השילוב האידיאלי. אני מאמינה שלא אני זו שבחרתי ללמוד פוליטיקה ותקשורת, אלא המקצוע הוא זה שבחר אותי. אני חיה את העולם הזה, וידעתי שלא אעסוק בשום דבר אחר. אחת ההמלצות הכי חשובה שקיבלתי בחיי הייתה שתקשורת לא לומדים באוניברסיטה... אחרי שהבנתי שאני הולכת למכללה, הבחירה הייתה קלה – המכללה האקדמית הדסה.
יתרון שהיה למכללה היה המיקום הגאוגרפי והיכולת לעבוד במקביל. מבחינת המרצים, החוויות היו מעשירות ולמדתי מתוך אהבה למקצוע דרכם. אורנית, כרמית ודורון ועוד שורה ארוכה של אנשי הסגל האקדמי היו אנשים שהאהבה והאמונה שלהם למה שהם עושים לימדה אותי המון ודבקה גם בי. אמנם הידע שרכשתי בלימודים לא הכין אותי לעבודתי כיום (משום שלא למדנו לעשות טלוויזיה) אך הרקע והיסודות העמוקים של פוליטיקה ותקשורת, מקורם נטוע בידע שרכשתי במכללה. יותר מהכל, האטמוספרה במכללה הייתה מה שתרם לי הכי הרבה: האנשים שאיתם למדתי ועבדתי לאורך כל התואר הביאה להפריה משותפת, וזה משהו שהולך איתי עד היום, מבחינה מקצועית ואישית, להבין איך בונים את הדברים ביחד כך ששנינו נצא נשכרים.
כיום, אני עובדת כתחקירנית במערכת של "העולם הבוקר" ברשת (ערוץ 13). כחלק מתפקידי אני אחראית על הבאת סיפורים לתכנית, חיבור המרואיינים הנכונים בזמן הנכון. לפעמים זה מרגיש כמו להיות מפיק סרטים קצרצר – להביא את החומרים הנכונים, הסרטונים והתמונות; להבין מה הסיפור; וכמובן שגם לשדרג אותו.
התפקיד דורש הבנה מעמיקה בפוליטיקה הישראלית וידע נרחב באקטואליה. משום כך, אני מחויבת להיות מחוברת 24/7 לכל הנעשה, להאזין למה שמעניין היום אנשים בראיה התקשורתית דרך הטלוויזיה והרדיו, וכן ניו מדיה, כמו רשתות חברתיות וכל אתרי החדשות.
במסגרת אחד הסמינריונים שנדרשתי להגיש בזמני במכללה, עשינו עבודה על ייצוג נשים בהיבטים ביטחוניים בטלוויזיה. היום, כשאני מחליטה את מי להביא לאולפן – זה לחלוטין מלווה אותי – אדאג לכך שיהיו יותר נשים שמבינות בתחום. כלומר, ה-DNA שאני מסתובבת איתו בחיי היום נבנה אצלי עוד בלימודים.
צפו בציפי מספרת על תקופת הלימודים ועל העבודה: