דודי ארדון | תקשורת צילומית, 1997

"צילום הוא הפאשן שלי מגיל צעיר והבחירה בלימודי צילום מקצועיים הייתה ברורה וחד משמעית. בחיפושי אחר מקום לימודים ולאחר התייעצות עם חבר שלמד במכללה האקדמית הדסה היה לי ברור שזה המקום המתאים לי.

אני זוכר את המכללה מאד לטובה הייתה הרגשה שהמקום מספק מענה מקצועי, הייתה חוויה חזקה של ידע ושל רצון אמיתי ללמד ושבאמת צילום הוא משהו שאפשר להפוך למקצוע ולהתפרנס ממנו. לימדו אותנו מרצים מכל העולמות: המקצועי האמנותי והאקדמי. הם לימדו אותנו הן מתוך הידע הרב שלהם והן מתוך הנסיון היומיומי והעובדה שרובם ככולם עובדים בתחום ומתפרנסים ממנו היתה מעוררת השראה.

כיום אני מרצה לצילום וצלם עצמאי. במהלך 10 השנים האחרונות אני מלמד צילום סטודיו במגוון גדול של בתי ספר וקורסים ברחבי הארץ בין השאר ב׳צילום בעם׳ -בית ספר שהוקם ע״י שני בוגרי המכללה. אני בעל סטודיו לצילום מסחרי בתחומים שונים כגון פורטרטים מזון תכשיטים וצילומי אדריכלות ועיצוב פנים. במקביל אני עוסק בצילום ספורט ימי הן בארץ והן בחו״ל - בעיקר גלישת גלים וסאפ. רוב הזמן אני נמצא עם הגולשים בתוך המים מה שמאפשר לי לצלם בזוויות מאד מיחודות כמו גם קירבה פיזית ותקשורת עם המצולמים.

הוספת הנישה של צילום הגלישה לתחום העיסוקים היומיומיים שלי, הוא כמו לידה מחדש. פתאום - כמו בשנותי הראשונות כצלם - אני צריך להתמודד עם מרחבים חדשים המרחב הימי , הפיזי המנטלי והצילומי. בשונה מן העולם המבוים של צילומי הסטודיו, הכניסה למים ופעולת הצילום בתוכם, אינם ברורים וצריך לחשוב ולהיערך בכל פעם מחדש.

פן נוסף וחשוב מעין כמוהו הוא החשיפה והמפגש עם קהל המצולמים/גולשים מכל העולם. יש כמות שהולכת וגדלה של אנשים מכל רחבי הארץ והעולם שעוקבים אחרי ומגיבים - ברמה האישית זה הרבה יותר מעוד לייק ניתן לומר שבדרך זאת או אחרת הם ממש שותפים לדרך שלי כצלם גלישה."