שם הסטודנטים: עדן בשארה, ראונק עאמר ויוסף חמודה
שם המנחה: מר דוד מרקוב
DEM היא בדיקה קלינית יעילה לאבחון בעיות בתנועות סקאדיות (Zee & Leigh, 2015) שבעזרתה ניתן להעריך את איכות הפיקסציה ואיכות התנועות הסקאדיות, אשר חיוניות בקריאה (Yachun et al., 2001). במחקר זה בדקנו את השפעת כיוון הקריאה (משמאל לימין לעומת מימין לשמאל) וצורת הספרות (לטיניות לעומת ערביות) על תוצאות מבחןDEM בדוברי ערבית. לצורך כך פיתחנו לוח DEM חדש שמורכב מספרות ערביות.
הנבדקים עברו בדיקת חדות ראייה לרחוק ולקרוב עם לוח סנלן (חד עיני ודו עיני), Cover Test לרחוק ולקרוב, בדיקת סטראופסיס (Randot) ובדיקת אמפליטודה (Push Away). כל נבדק בצע את מבחן DEM שלוש פעמים ב- 3 לוחות שונים: לוח A ו-B הם לוחותDEM המכילים ספרות לטיניות, שנקראים משמאל לימין ומימין לשמאל בהתאמה; ולוח C – לוח DEM עם ספרות ערביות שפותח לצורך מחקר זה לראשונה, ונקרא משמאל לימין. לצורך הניתוח הסטטיסטי השתמשנו במבחן קורלציה, מבחן T מזווג ואנליזת בלנד ואלטמן (1986).
במחקר השתתפו 30 נבדקים בריאים בגילאים 19-25 שנה (גיל ממוצע 1.77 ± 21.82). ה- Ratioהממוצע שנמדד היה: בלוח A 1.15±0.11, בלוחB 0.10±1.13, בלוח C 0.09±1.11. לא נמצא הבדל בתוצאות מבחן DEM בשני סוגי הספרות (A,C (p=0.07 ולא בשני כיווני הקריאה (A,B p=0.13). נמצאה קורלציה בין תוצאות מבחן DEM בכיווני קריאה שונים (A,B (R = 0.70, אך לא נמצאה קורלציה בין תוצאות מבחן DEM בספרות לטיניות לעומת ערביות (A,C 0.19.(R= לפי אנליזת בלנד ואלטמן, לא ניתן להשתמש בלוחות A ו- B באופן חליפי, כיוון שטווח גבולות ההסכמה עבור DEM Ratio בשני הלוחות הוא 0.34 ופער כזה הוא משמעותי מבחינה קלינית Srinivas et al.,2000)).
אין השפעה לכיוון הקריאה על תוצאות מבחן DEM. לעומת זאת, תוצאות טובות עם ספרות לטיניות לא מבטיחות שתהיינה תוצאות טובות גם עם ספרות ערביות, כלומר יש השפעה משמעותית לצורת הספרות על תוצאות מבחן DEM. לפיכך, לוח A לא חליפי ללוח B . יש מקום לחקור בעתיד את הביצועים במבחן DEM עם optotypes שונים ממספרים כגון אותיות.
מרכזת המחקר לתואר ראשון: ד"ר עינת שניאור