שוטף +30 | ערב פתיחת התערוכה והופעה חיה של Sektor

12/11/20 , 22:00 - 20:00 | אירוע מקוון

שוטף +30 - תערוכה במלאת 30 שנה לעליה מברית המועצות לשעבר

גלריה עזריאלי, המכללה האקדמית הדסה

משתתפים ומשתתפות:

אירה אדוארדובנה | אדיר אלחרר | סיוון אלירזי | טניה אלמוס | יהודית אפלטון | יקטרינה בורינדין | יוליה ברזינה | סשה זילברמן | טל חרס | סשה טמרין | נעמה להב | גדעון לוין | אנה לוקשבסקי | ויטה לנסקי-זר | יבגני לשצ׳נקו | מיכל מור | אנה מושקין | מריאנה נזרוק | אהרון פז | מאיר פיצ׳חדזה | חיים יהודה פרנקל | שרון וובר-צביק | זויה צ'רקסקי | נטלי קוליקובה | דריה קונשטיק | סטס קורולוב | ילנה קזובסקי | קירה קלצקי | לוסיאנה קפלון | אניה קרופיאקוב | פליקס קריס | נדיה עדינה רוז | דן ריזינגר | טלי רייכנברג שורקה | נטליה ריס | ג׳ני רפלסון | סווטה שלסט | סקטור

קטעי שירה:

אלי אליהו | ניקולא יוזגוף אורבך | גרגורי גורדון | יעל טומשוב הולנדר | מיכאל זץ | קארינה ס. לינצקי | תום הדני נוה | אפרת נחמה | אמרי פרל | ריטה קוגן | שושנה קרבסי | נדיה עדינה רוז | אלקס ריף
אוצרות:
טל שוורץ | גילי רומן | קארינה ס. לינצקי

על התערוכה: 

פתאום הבנו שמשהו קורה כאן: שטף של סיפורים הציף את הרשת ואותנו. הם אמנם נכתבו בעברית, אך מדברים שפה אחרת, מספרים סיפור שונה וחשוף, שביקש לצאת לאור כבר לפני שנים רבות. עוד ועוד סיפורי עלייה הולכים ומצטברים, לכאב ניתנות מילים, ומה שהתחיל כאקט של יחידים הפך לתנועה או לזרם של גילוי רגשות מרובה משתתפים, רגשות אישיים וקולקטיביים בה בעת.

תערוכה זו היא תגובה לתופעה שאמנם לא אנחנו יזמנו, אך לא יכולנו להישאר אליה אדישות - קבוצות פייסבוק, ערבי שירה, יצירות אמנות וסיפורים אישיים תחת ההאשטאג "סיפור העלייה שלי" בקהילת הפייסבוק ״רוסיות בלי חוש הומור וחבריהן״. כולם מנסים לתת ביטוי, לנסח את התחושות והחוויות של בני ובנות העלייה מברית המועצות לשעבר.

פעמים רבות במהלך העבודה על התערוכה שאלנו את עצמנו "למה זה קורה עכשיו? למה 30 שנה אחרי"? אפשר להציע סיבות רבות: אולי גורם לכך שיח פוליטיקת הזהויות שנפוץ היום ומביא קבוצות שונות לדבר על היחס הלא רגיש אליהן? אולי משום שרבים מבני העלייה ההיא הגיעו לכאן כילדים וכיום הם כבר הורים? אולי הבשלה של תהליכים ואפשרויות במסגרת המדיה החברתית? ואולי רק מקריות? תהיינה הסיבות אשר תהיינה, לא ניתן להתכחש לכך שיש כאן קהילה, תרבות, נשים וגברים שתובעים בעלות על סיפורי ההגירה שלהם.

במובנים רבים העלייה מברית המועצות היא עלייה ייחודית ושונה מכל העליות האחרות. היא נבדלת גם בהיקפה הרחב, במאפייניה, באופן קליטתה, אך גם בדרך בה שינתה את החברה הישראלית. נראה שאין כמעט אנשים שעלייה זו לא נגעה בהם - הילד החדש בכיתה, השכנים בבניין, עובדים חדשים... מדובר באנשים שהגיעו לכאן ביום בהיר אחד (שבוודאי היה חם מדי בשבילם) ונראו לנו קצת אחרת. היה מי שהושיט להם יד, היה מי שגילה אדישות והיה גם מי שהפך את חייהם לבלתי נסבלים. גם אנחנו חלק מהסיפור הזה, שלוש נשים בשנות ה-30 לחיינו, אחת שבעצמה עלתה לארץ ושתיים שגדלו כאן יחד עם דור העולים, אך במידה רבה חיצוניות לסיפור העלייה.

זו עלייה שמספרת את סיפורה של החברה הישראלית כולה. חברת מהגרים, חברה שכולה דור 1.5, תמיד עסוקה במוצא, בעבר, בזהות מרובדת ובמיקומה בתוך הכלל וביחס אליו. זה סיפור שאינו אחד, אינו אחיד, ובעיקר מתפתח ומשתנה כל הזמן.

התערוכה "שוטף +30" מנסה לתת ביטוי למגוון נקודות מבט ונרטיבים, המתחקים אחרי המסע האישי והקולקטיבי של העלייה לישראל ותהליכי הקליטה בחברה הישראלית. מסע שיש לו נקודת התחלה, אך אין לו נקודת סיום. מסע שהוא יומיומי, שגרתי, לפעמים נשכח ולפעמים שוטף וזועק. 30 שנה אחרי התערוכה מבקשת לבחון - היכן אנחנו עומדים היום?

טל שוורץ, גילי רומן, קארינה ס. לינצקי

אירוע הפתיחה לייב בפייסבוק עוד על גלריה עזריאלי במכללה האקדמית הדסה