השקעה של ישראלים בנכסים בפולין

06/09/2023 | ד"ר עירית שמואל | ניהול

האם תהיתם פעם מדוע יש ישראלים הבוחרים להשקיע בנדל"ן בפולין, מדינה שיש לה היסטוריה טרגית ומורכבת עם העם היהודי? מאמר חדש של ארבעה חוקרים מישראל, ומפולין, ביניהם ד"ר עירית שמואל מהמכללה, שופך אור על התופעה, וחושף את המניעים וההצדקות של משקיעים אלה.

המאמר, שכותרתו "השקעה של ישראלים בנכסים בפולין ויצירתה של פזורה פולנית אלקטיבית ואמביוולנטית", פורסם בכתב העת  היוקרתי Global Networks. החוקרים – ד"ר עירית שמואל מהמכללה האקדמית הדסה, ד"ר ניר כהן מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר אגניישקה ביילסקה מאוניברסיטת SWPS בפולין וד"ר הילה צבן מהמכללה האקדמית כנרת, ראיינו 25 אזרחים ישראלים (יהודים), שרכשו או תכננו לרכוש נכס למגורים או השקעה בפולין, וניתחו את תהליכי קבלת ההחלטות שלהם.

באופן מפתיע, כמעט לכל המרואיינים היה קשר כלשהו לפולין – הם עלו לישראל מפולין, היו צאצאי פולנים, נישאו לפולנים (יהודים או לא), גרו תקופה בפולין או עבדו שם. מהמחקר עולה כי למרות הדגש ששמו המרואיינים על שיקולים כלכליים, בפועל החלטתם הושפעה מאוד מהקשרים הרגשיים החזקים עם המדינה. את השילוב הזה כינו החוקרים בחירה "סנטרומנטלית" (sentrumental), קרי כזו שמשלבת מניעים אינסטרומנטליים וסנטימנטליים. ההשקעה בנדל"ן במדינה אליה חש אדם רגש חיובי היא פרקטיקה מוכרת של קהילות תפוצה, ולכן מסגרו החוקרים את המשקיעים הללו כקהילת תפוצה אלקטיבית (מבחירה), או באנגלית “elective diaspora”. מונח זה מתייחס לקבוצה של אנשים הבוחרים להתחבר למקום, תרבות או קהילה מסוימים, לאו דווקא בשל קשרים ביולוגיים, אלא בשל הרגשות וההעדפות שלהם כלפיו.

עם זאת, המאמר חושף כי משקיעים אלה מתמודדים עם שניות (אמביוולנטיות) מובנית כלפי פולין, וזאת הן בשל ההיסטוריה השנויה במחלוקת שלה בתקופת מלחמת העולם השנייה והן בשל יחסה העכשווי למדינת ישראל. כדי להצדיק את החלטתם, משקיעים מישראל משתמשים בשתי אסטרטגיות עיקריות: הם מאמצים את הנרטיב הרווח לפיו הפולנים אינם אחראים ישירים לרדיפת והשמדת היהודים בתקופת השואה ובמקביל מפחיתים מחשיבותה של האנטישמיות בפולין כיום. שניות זו מאפשרת למשקיעים להצדיק את השקעתם בפולין ולחיות בשלום יחסי עם בחירתם השנויה במחלוקת.

המאמר תורם להבנת טובה יותר של הממד הרגשי בהשקעות כלכליות ולחידוד מורכבותה של שאלת ההשתייכות התרבותית בעידן הגלובליזציה. הוא מערער על התפיסה הרווחת ולפיה פולין היא מדינה אנטישמית, שישראלים – גם כאלה שמוצאם משם - מבקשים להתרחק ממנה ולנתק את קשריהם עימה. תחת זאת, הוא מציע לראות בהשקעה בפולין דרך לריפוי פצעים היסטוריים, ליצירת קשרים חדשים (ושימור קיימים) ולביטוי של זהות מורכבת וחוצת גבולות.

(צילום: עירית שמואל)