ד״ר חן ברם מהחוג למדעי ההתנהגות והחוג לעבודה סוציאלית, פרסם מאמר חדש. המאמר התפרסם בגליון של כתב העת "פעמיים" מס' 167-168
מספר חן: המאמר "מודרניות מסורתית וביטוייה: ילדות והתבגרות בקרב יהודי קווקז בתקופה הסובייטית המאוחרת".
מחקר אנתרופולוגי ארוך טווח שערכתי אודות המגע בין מהגרים־עולים מקווקז לסוכני קליטה בחברה הישראלית - אנשי חינוך, רווחה ושירותים חברתיים - מצא בין השאר שהדימוי הרווח באשר לרקע של עולים אלה, כלומר באשר לעֲברהּ של הקבוצה בקווקז, הוא דימוי של חברה נוקשה, פטריארכלית מאוד ושוביניסטית, חברה שילדים ונשים בה התמודדו עם סביבה קשה ומגבילה. גם חלק מבני הדור שנולדו בארץ אימצו לעיתים דימוי זה, במיוחד על רקע דילמות של התמקמות בישראל.
לעומת זאת למהגרים רבים, נשים וגברים, יש זיכרונות טובים מילדותם בקווקז והם מתגעגעים אליה. פערים אלה משקפים מציאות רחבה של אי הכרה בזהות תרבותית ואי הכרה של העולם החברתי של הקווקז. במאמר זה אני ממשיך לפתח את המושג מודרניות מסורתית כבסיס להבנה מורכבת של עולמם של יהודי קווקז בתקופה המודרנית, תוך התמקדות במאפיינים של ילדות והתבגרות בקווקז בתקופה הסובייטית המאוחרת.
טענתי המרכזית במאמר היא שהילדות וההתבגרות בקווקז הסובייטי התעצבו במסגרת שאני מכנה מודרניות מסורתית. עולמם של ילדים ונערים (בנים ובנות) בני קהילת יהודי קווקז התעצב אל מול עולמות התוכן של שלושה מעגלים חברתיים, שהתקיימו בעת ובעונה אחת: הקהילה היהודית, שהייתה מסורתית ביסודה; החברה הסובייטית, שהודגשו בה תהליכי מודרניזציה, החברה הקווקזית הרב אתנית, שסייעה בתיווך בין שני המעגלים האחרים, שהיו שונים בתכלית זה מזה.
בקהילה התקיימו שוני וריבוי זה בצד זה בלי שנוצר בהכרח מתח או עימות בחיי היום־יום, אף שהיו בין המעגלים הללו מתחים מבניים שלא היה אפשר להתעלם מהם. להבנת עולם זה חשיבות מעשית – כפי שניתן למשל לראות ממש בימי אלה, בהצלחת יוזמה של פעילים בני הקהילה להקמת ארגון נוער, "מדור לדור", שקיבל לאחרונה הכרה רשמית ממשרד החינוך – ותמיכה בו מבוססת על הכרה בזהות מודרנית מסורתית בניגוד לתוכניות קודמות שבנייתן הושפעה מהדימויים של החברה הקולטת.