סגל החוג בהפרעות תקשורת M.A

ד"ר אביבית בן-דוד היא מרצה בכירה בחוג להפרעות בתקשורת, המכללה האקדמית הדסה וקלינאית תקשורת.

ד"ר אביבית בן-דוד סיימה את לימודי התואר הראשון והשני בהפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל-אביב. את לימודי הדוקטורט סיימה בחוג לבלשנות באוניברסיטת תל-אביב. נושא עבודת הדוקטורט היה: רכישת שפה לאור תיאוריה פונולוגית ועסקה בתיאור ובניתוח של רכישת הפונולוגיה בקרב ילדים דוברי עברית.

ד"ר אביבית בן-דוד מלמדת מגוון קורסים תאורטיים וקליניים בחוג להפרעות בתקשורת במכללה, מנחה עבודות סמינריוניות בתכניות התואר הראשון והשני ומשתתפת במספר וועדות בחוג ובמכללה.

תחומי המחקר של ד"ר אביבית בן-דוד הם רכישת הפונולוגיה וההיגוי בקרב ילדים דוברי עברית ודוברי ערבית בעלי התפתחות טיפוסית ובעלי לקויות היגוי. בנוסף היא חברה בקבוצת חוקרים מרחבי העולם העוסקת במחקר בתחום רב-לשוניות בקרב ילדים עם הפרעות היגוי:  "International Expert Panel on Multilingual Children’s Speech".

ד"ר אביבית בן-דוד פיתחה שיטת טיפול לילדים עם הפרעות היגוי מורכבות ואפרקסיה של הדיבור בילדות והיא מפתחת מגוון כלי הערכה לאוכלוסיות אלו.

כקלינאית תקשורת, ד"ר אביבית בן-דוד מטפלת בילדים בעלי לקויות היגוי מגוונות, מדריכה קלינאיות תקשורת ומעבירה סדנאות בנושאי אבחון וטיפול בלקויות היגוי בכלל ובאפרקסיה של הדיבור בילדות בפרט.

החל משנת 2019, ד"ר אביבית בן-דוד היא העורכת הראשית של כתב העת של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת  "ד"ש ברשת". כמו כן היא חברה בפורום "אפרקסיה של הדיבור בילדות" באגודת קלינאי התקשורת. פורום זה אחראי על כתיבת נייר עמדה בתחום זה וכן קידום הידע והכישורים הקליניים של קלינאי התקשורת בנושא אפרקסיה של הדיבור בילדות. 

תחומי מחקר:

• התפתחות הנרטיב בקרב ילדים חד- ודו-לשוניים
• היבטים לשוניים וקליניים בדו-לשוניות
• התפתחות שפה מאוחרת ושיח מורחב
• היבטים לשוניים, קוגניטיביים ורגשיים בהתפתחות הנרטיב
• כיצד משפיעות תכונות השפה על ההבעה הלשונית?
• בנייה והתאמה של כלי אבחון בשפה ונרטיב לאוכלוסיות רב-לשוניות ורב-תרבותיות

ד"ר הילה יעקבי היא מרצה בחוג להפרעות בתקשורת במסגרת התוכנית לתואר שני במכללה האקדמית הדסה. 

ד"ר הילה יעקבי סיימה בהצטיינות לימודי תואר ראשון בכימיה ולימודי תואר שני בביוטכנולוגיה ומיקרוביולוגיה, וזאת במסגרת לימודיה באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בר-אילן במרכז לחקר המוח, ד"ר יעקבי התמקדה בחקר כישרון ללימוד שפות זרות. המחקר התמקד בהבדלים בעיבוד המוחי בין אנשים שמצליחים לעומת אלו המתקשים מאוד בלימוד שפות חדשות, אך יחד עם זאת אינם מוגדרים כבעלי לקות שפה. המחקר השתמש בשיטות התנהגותיות כמו גם אלקטרופיזיולוגיות על מנת לאתר הבדלים בעיבוד המוחי במנגנוני תפיסת שפה וזיכרון עבודה פונולוגי. עבודת הפוסט דוקטורט של ד"ר הילה יעקבי התבצעה באוניברסיטה העברית במעבדה לחקר יכולות תפיסה וקוגניציה ועסקה ביכולות למידה סטטיסטית וכישרון ללימוד שפות זרות כמו גם באימון מוחי תפיסתי והשפעתו על שיפור יכולות תפיסה ויכולות קוגניטיביות.

במכללה האקדמית הדסה, ד"ר הילה יעקבי מלמדת קורסים מתודולוגיים כגון, קריאה וכתיבה אקדמית ושיטות מחקר מתקדמות, כמו גם קורסים מתחומי ההתמחות שלה וביניהם קורס שעוסק בדיסלקציה וקורס שדן במנגנוני תפיסת דיבור ועיבוד פונולוגי במוח החד והדו לשוני. בנוסף, ד"ר הילה יעקבי הינה מרכזת הסמינר המחקרי בתוכנית התואר השני והיא מנחה עבודות מחקר סמינריוניות בתואר השני ובתואר הראשון.  

תחומי המחקר של ד"ר הילה יעקבי עוסקים בין היתר בהתפתחות שפה, יכולות למידת דפוסים (למידה סטטיסטית) והקשר ליכולות לימוד שפה והתפתחות אוריינית, דיאדת הורה-תינוק/ילד והשפעתה על התפתחות שפה, אמונות וציפיות הוריות לגבי התפתחות שפה והשפעתן על הפלט השפתי לתינוק/ילד, למידת דפוסים בדו-לשוניים לעומת חד לשוניים, בניית תוכניות התערבות לשיפור יכולות אורייניות/שפתיות, כישרון ללימוד שפות זרות, תפיסת דיבור במוח החד והדו-לשוני, דיסלקציה, יכולות למידה סטטיסטית ותפיסת טעם בשפה זרה, יכולות למידה סטטיסטית באופנות אודיטורית אל מול ויזואלית בילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. 

ד"ר עתליה חי וייס הנה מרצה בחוג להפרעות בתקשורת, המכללה האקדמית הדסה וקלינאית תקשורת.

ד"ר חי וייס סיימה את לימודי התואר הראשון בתחום ההפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה. את לימודי התואר השני והשלישי בתחום מדעי הקוגניציה סיימה באוניברסיטה העברית. עבודת מחקר הדוקטורט שלה התמקדה במאפייני תופעת הדיסלקציה בקרב מוסיקאים והיא נעשתה תחת הנחייתן של פרופ' רוני גרנות ופרופ' מרב אחישר. מאז סיום הדוקטורט עתליה עוסקת במחקר המתמקד באוכלוסית הילדים הדו-לשוניים, עם התפתחות תקינה ועם לקות שפה.  

ד"ר עתליה חי וייס מרצה בחוג להפרעות בתקשורת במכללה במגוון קורסים תיאורטיים וקליניים, מרכזת את ההתנסות הקלינית של שנה ג', ומדריכה עבודות סמינריוניות עיוניות ומחקריות.  

פרופ' לוריין אובלר היא כיום היועצת האקדמית של התוכנית.

Research fields

• Bilingual aphasia and treatment
• How aphasia manifests in different languages
• Language in dementia
• Language changes in Healthy Aging
• Individual differences in second-language learning

פרופ' כהתיה אדלמן, PhD, הינה מרצה בכירה, מרכזת תחום האודיולוגיה בקמפוס שטראוס, ומנהלת הקליניקה לשמיעה, של החוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה.

פרופ' כהתיה אדלמן היא קלינאית תקשורת, בעלת תואר ראשון בהפרעות בתקשורת מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני ושלישי בתחום הפיזיולוגיה של השמיעה מהאוניברסיטה העברית. פרופ' אדלמן פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים, שפיטים ומדורגים, בבמות בינלאומיות מכובדות ונחשבות בתחומי מחקרה. מחקרה בשנים האחרונות מתמקד, בעיקר, בתחום נזקים לשמיעה מחשיפה לרעש ובנושא מנגנוני שמיעה דרך עצם ורקמה רכה, ובנושאים קליניים שונים, במיוחד אלו הקשורים לשתל השבלול. פרופ' אדלמן חברה ב ISHLA, ISAR, AAA , ופעילה באירגונם של  ימי עיון וכנסים, ומשמשת כסוקרת מדעית ביקורתית בכתבי עת מדעיים בינלאומיים בתחום האודיולוגיה. 

תחומי ההתמחות הקלינית שלה הם שמיעה, שתל קוכליארי, וגמגום, והיא מרצה בחוג להפרעות בתקשורת של המכללה האקדמית הדסה,  הן בלימודי התואר הראשון והן השני, בתחומי שמיעה, גמגום, ומרכזת את קורס הסמינר העיוני והמחקרי בקמפוס שטראוס, ובמהלך השנים מנחה סטודנטים רבים בהתנסות קלינית ובעבודות סמינריוניות. פרופ' אדלמן חברה בוועדת האתיקה למחקר IRB של המכללה האקדמית הדסה האמונה על סקירה ואישור הצעות מחקר לביצוע מחקרים בבני אדם, ובוועדות היגוי והוראה חוגית.

במסגרת עבודתה הקלינית, פרופ' אדלמן היא מנהלת אודיולוגיה והפרעות בתקשורת בבתי החולים של המרכז הרפואי הדסה.

ד"ר אן אהרן היא מרצה לפסיכולוגיה במכללה אקדמית הדסה, בחוגים להפרעות בתקשורת ולמדעי ההתנהגות. 

כמו כן, היא מלמדת פסיכולוגיה בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית. השכלתה כוללת תארים ראשונים במתמטיקה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית; לימודי בלשנות ורומאניסטיקה; תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, ודוקטורט בפסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית. 

מבין תחומי העניין האקדמי שלה: מנגנונים קוגניטיביים המעורבים בחשיבה הֵקשֶרִית וסטראוטיפית; היבטים מודעים ובלתי מודעים של דעות קדומות; הממשק שבין חשיבה לשפה (סמנטיקה ופרגמטיקה); פסִיכו-נַרַטולוגיׇה והשפעת תפיסות הקורא על משמעות הטקסט הנקרא.

מטפלת באמנות בכירה (מדריכה) ופסיכותרפיסטית. מטפלת בבית חולים פסיכיאטרי ובקליניקה פרטית. מדריכה מטפלים באמנות. אמנית חזותית.