סגל תכנית התואר השני להתפתחות הילד עם צרכים מיוחדים

סיים לימודי רפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. משנת 1972 עבד כאיש סגל אקדמאי בבית הספר

סיים לימודי רפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. משנת 1972 עבד כאיש סגל אקדמאי בבית הספר לרפואה בירושלים שם הקים, בין היתר, את המעבדה והמרכז לייעוץ טרטולוגי. התמחה בהדסה ירושלים ברפואת ילדים ומאוחר יותר בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד. שנת התמחות ברפואת ילדים התפתחותית ובמומים מולדים (טרטולוגיה) באוניברסיטת סינסינטי ובית החולים לילדים, ארצות הברית. במקביל לעבודתו בבית הספר לרפואה הוא עבד במשרד הבריאות עד סוף שנת 2014. ניהל את המכון הירושלמי להתפתחות הילד ואחר כך הקים וניהל את המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות. הקמת המחלקה ושיתוף פעולה הדוק עם אנשי מפתח נוספים בתחום התפתחות הילד בארץ אפשרו את הפיתוח הגדול שהיה לתחום זה בישראל. בין היתר: הקמת העמותה להתפתחות הילד, אישור ההסתדרות הרפואית להרחבת ההתמחות בנוירולוגית ילדים ל"התמחות בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד", הקמת העמותה לרופאי ילדים התפתחותיים, קביעת קריטריונים להכרה במכונים ויחידות התפתחותיות וקביעת סל השירותים, חוק מעונות יום שיקומיים, הרחבת ההכרה של המוסד לביטוח לאומי באוכלוסיות ילדים עם צרכים מיוחדים. בין התפקידים הבינלאומיים אותם מילא פרופסור אור נוי היו: נשיא האגודה האירופאית לטרטולוגיה ונשיא האגודה האירופאית לייעוץ טרטולוגי. 

מחקריו עוסקים בעקר בחקר הגורמים הסביבתיים במהלך ההיריון הגורמים למומים מולדים ולהפרעות התפתחותיות בעובר, הן באדם והן בחיות מעבדה. חלק גדול ממחקריו עסקו בהשפעת סוכרת אימהית על העובר המתפתח, בהשפעת אופיאטים (הרואין) אצל אימהות מכורות על העובר המתפתח, ובשנים האחרונות בגורמים בהיריון המעלים את הסיכון להפרעות תקשורת (אוטיזם). בחלק ממחקריו בחיות הוא גם מנסה, בהצלחה לא מבוטלת, למנוע את הופעת הנזקים העלולים להתפתח.

ד"ר עתליה חי וייס הנה מרצה בחוג להפרעות בתקשורת, המכללה האקדמית הדסה וקלינאית תקשורת.

ד"ר חי וייס סיימה את לימודי התואר הראשון בתחום ההפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה. את לימודי התואר השני והשלישי בתחום מדעי הקוגניציה סיימה באוניברסיטה העברית. עבודת מחקר הדוקטורט שלה התמקדה במאפייני תופעת הדיסלקציה בקרב מוסיקאים והיא נעשתה תחת הנחייתן של פרופ' רוני גרנות ופרופ' מרב אחישר. מאז סיום הדוקטורט עתליה עוסקת במחקר המתמקד באוכלוסית הילדים הדו-לשוניים, עם התפתחות תקינה ועם לקות שפה.  

ד"ר עתליה חי וייס מרצה בחוג להפרעות בתקשורת במכללה במגוון קורסים תיאורטיים וקליניים, מרכזת את ההתנסות הקלינית של שנה ג', ומדריכה עבודות סמינריוניות עיוניות ומחקריות.  

שני היא פסיכולוגית קלינית מומחית בעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה.
מחקריה מתמקדים בהיבטים שונים של פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קלינית ונקודות החיבור שביניהן, תוך התמקדות בזהויות, ערכים, רב תרבותיות וילדים בסיכון.
כמלגאית של מכון חרוב נסעה לפוסט דוקטורט במרכז למחקר של ילדים ונוער בסיכון בבית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת קולורדו (Kempe Center), שם עסקה במחקר על תוכניות התערבות לילדים בסיכון.
מאמרים לדוגמה:

1. Oppenheim-Weller, S., & Kurman, J. (2017). Value Fulfillment and Bicultural Identity Integration. Journal of Cross-Cultural Psychology, 48(3), 267-286. 
2. Oppenheim‐Weller, S., Schwartz, E., & Ben‐Arieh, A. (2017). Child involvement in treatment planning and assessment in Israel. Child & Family Social Work.
3. Roccas, S., Sagiv, L., Oppenheim, S., Elster, A., & Gal, A. (2014). Integrating content and structure aspects of the self: traits, values, and self‐improvement. Journal of Personality, 82(2), 144-157.
4. Hambrick, E. P., Oppenheim-Weller, S., N'zi, A. M., & Taussig, H. N. (2016). Mental health interventions for children in foster care: a systematic review. Children and Youth Services Review, 70, 65-77.
5. Shaheen, M. & Oppenheim, S.* (2016). Youth resilience makes a difference in mitigating stress: teacher mediated school intervention in Bethlehem. Intervention, 14(3), 305-319. *Equal contribution.
6. Oppenheim-Weller, S., & Zeira, A. (2018). SafeCare in Israel: the challenges of implementing an evidence-based program. Children and youth services review, 85, 187-193.

7. Oppenheim-Weller, S., Roccas, S., & Kurman, J. (2018). Subjective value fulfillment: A new way to study personal values and their consequences. Journal of Research in Personality, 76, 38-49. 

8. Oppenheim-Weller, S., Zeira, A., & Mazursky, N. (in press).  Evaluating SafeCare® in Israel: Benefits for the Families,  Child & Family Social Work.

בעלת תואר  שני ( MSc) ושלישי (PhD)  בנוירוביולוגיה רפואית, בהנחייתו של פרופ' אשר אור-נוי, במסגרת החוג למדעים ביו רפואיים, האוניברסיטה העברית בירושלים. ותואר ראשון במדעי המעבדה הרפואית מטעם מכללת הדסה בירושלים.

נושא המחקר בדוקטורט: תפקידן של אפיגנטיקה ועקה חימצונית בהפרעה בספקטרום האוטיסטי הנגרמת על ידי חומצה ואלפרואית בעכברים. השוואה בין מודל טרום לידתי לבתר לידתי וניסיונות טיפול.

כיום מרצה במכללת הדסה ירושלים בתחומי נוירואנטומיה ונוירופסיכולוגיה, וחוקרת במכון שרת, בהדסה עין כרם.

בוגר בית הספר לרפואה בירושלים.

מומחה לרפואת ילדים, שערי צדק משנת 2000.

בוגר תכנית PhD מלאה באוניברסיטה העברית בירושלים

מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד משנת 2010

רופא התפתחותי במשרד הבריאות

בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בלימודי בריאות הנפש בגיל הרך (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית.

דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקרת תפיסות של ילדים ביחס להתעללות פיזית ונפשית. 

אחראית על תחום הגיל הרך במכון חרוב, מכון הכשרה לאנשי מקצוע בתחום ההתעללות וההזנחה של ילדים. מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. 

בעלת ניסיון בהתערבות מול משפחות וילדים בסיכון: משברים זוגיים בקונפליקט גבוה, קשיים רגשיים של ילדים צעירים וקשרים ביחסי הורה-ילד.

במשך שלוש שנים הייתה אחראית סימולציות בתחום הרווחה במ.ס.ר – מרכז לסימולציות רפואיות – בבית החולים תל השומר.

תחומי מחקר:

• התפתחות הנרטיב בקרב ילדים חד- ודו-לשוניים
• היבטים לשוניים וקליניים בדו-לשוניות
• התפתחות שפה מאוחרת ושיח מורחב
• היבטים לשוניים, קוגניטיביים ורגשיים בהתפתחות הנרטיב
• כיצד משפיעות תכונות השפה על ההבעה הלשונית?
• בנייה והתאמה של כלי אבחון בשפה ונרטיב לאוכלוסיות רב-לשוניות ורב-תרבותיות

בעל תואר דוקטור בפסיכולוגיה חברתית ומוסמך בשיטות מחקר בפסיכולוגיה מאוניברסיטת סאות'המפטון, אנגליה; בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן. מלמד וחוקר את הממשק שבין אישיות לתרבות. מחקריו עוסקים, בין היתר, בהשפעה דפוסי התקשרות רומנטיים על ייצוגים מנטליים של אחרים משמעותיים, הקשר בין דפוסי אישיות לבין שימוש ברשתות חברתיות באינטרנט, זהות חברתית – ניתוק וחוסר הזדהות עם קבוצה השייכות, סוגיות של ספורט וחברה.