סגל החוג במדעי ההתנהגות

שני היא פסיכולוגית קלינית מומחית בעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה.
מחקריה מתמקדים בהיבטים שונים של פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קלינית ונקודות החיבור שביניהן, תוך התמקדות בזהויות, ערכים, רב תרבותיות וילדים בסיכון.
כמלגאית של מכון חרוב נסעה לפוסט דוקטורט במרכז למחקר של ילדים ונוער בסיכון בבית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת קולורדו (Kempe Center), שם עסקה במחקר על תוכניות התערבות לילדים בסיכון.
מאמרים לדוגמה:

1. Oppenheim-Weller, S., & Kurman, J. (2017). Value Fulfillment and Bicultural Identity Integration. Journal of Cross-Cultural Psychology, 48(3), 267-286. 
2. Oppenheim‐Weller, S., Schwartz, E., & Ben‐Arieh, A. (2017). Child involvement in treatment planning and assessment in Israel. Child & Family Social Work.
3. Roccas, S., Sagiv, L., Oppenheim, S., Elster, A., & Gal, A. (2014). Integrating content and structure aspects of the self: traits, values, and self‐improvement. Journal of Personality, 82(2), 144-157.
4. Hambrick, E. P., Oppenheim-Weller, S., N'zi, A. M., & Taussig, H. N. (2016). Mental health interventions for children in foster care: a systematic review. Children and Youth Services Review, 70, 65-77.
5. Shaheen, M. & Oppenheim, S.* (2016). Youth resilience makes a difference in mitigating stress: teacher mediated school intervention in Bethlehem. Intervention, 14(3), 305-319. *Equal contribution.
6. Oppenheim-Weller, S., & Zeira, A. (2018). SafeCare in Israel: the challenges of implementing an evidence-based program. Children and youth services review, 85, 187-193.

7. Oppenheim-Weller, S., Roccas, S., & Kurman, J. (2018). Subjective value fulfillment: A new way to study personal values and their consequences. Journal of Research in Personality, 76, 38-49. 

8. Oppenheim-Weller, S., Zeira, A., & Mazursky, N. (in press).  Evaluating SafeCare® in Israel: Benefits for the Families,  Child & Family Social Work.

ד"ר ארי אנגלברג סיים את לימודי הדוקטורט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, היה בפוסטדוקטורט באוניברסיטת אוקספורד ומאז הרצה במוסדות מובילים בתחום ההשכלה הגבוהה בישראל. ד"ר אנגלברג מתמחה בחקר הדת, החברה הישראלית, סוגיות של מגדר, רווקות ולאומיות. הוא פרסם מאמרים בכתבי עת מדעיים מובילים בנושאי תופעת הרווקות המתמשכת בציונות הדתית, ספרי הדרכה דתיים וחרדים לנישואין, דתיות פוסט-מודרנית, וארגון להב"ה. 

בעל תואר דוקטור בפסיכולוגיה חברתית ומוסמך בשיטות מחקר בפסיכולוגיה מאוניברסיטת סאות'המפטון, אנגליה; בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן. מלמד וחוקר את הממשק שבין אישיות לתרבות. מחקריו עוסקים, בין היתר, בהשפעה דפוסי התקשרות רומנטיים על ייצוגים מנטליים של אחרים משמעותיים, הקשר בין דפוסי אישיות לבין שימוש ברשתות חברתיות באינטרנט, זהות חברתית – ניתוק וחוסר הזדהות עם קבוצה השייכות, סוגיות של ספורט וחברה.

ד"ר אן אהרן היא מרצה לפסיכולוגיה במכללה אקדמית הדסה, בחוגים להפרעות בתקשורת ולמדעי ההתנהגות. 

כמו כן, היא מלמדת פסיכולוגיה בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית. השכלתה כוללת תארים ראשונים במתמטיקה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית; לימודי בלשנות ורומאניסטיקה; תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, ודוקטורט בפסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית. 

מבין תחומי העניין האקדמי שלה: מנגנונים קוגניטיביים המעורבים בחשיבה הֵקשֶרִית וסטראוטיפית; היבטים מודעים ובלתי מודעים של דעות קדומות; הממשק שבין חשיבה לשפה (סמנטיקה ופרגמטיקה); פסִיכו-נַרַטולוגיׇה והשפעת תפיסות הקורא על משמעות הטקסט הנקרא.

במחקר הדוקטורט שלי חקרתי את ההשפעות הפיזיולוגיות והקוגניטיביות ארוכות טווח של

Dehydroepiandrosterone

על תהליך השיקום אצל מכורים לסמים השוהים בכפרי גמילה. מאז אני 'מכור' לתחום מחקר זה!
כפסיכולוג קוגניטיבי, אני מנתח פרמטרים הקשורים לתהליכי קבלת החלטות, זיכרון, איכות חיים, למידה משופרת, זיהוי סיכונים, סלידה מהפסדים, הסתפקות ברווחים קטנים על פני גדולים המלווים בהפסדים גדולים ועקביות בבחירותיהם של חולים. שינויים נוירופיזיולוגיים המתרחשים במוח, בעקבות פגיעות מוחיות, שימוש בחומרים שונים או התערבויות נוירוכירורגיות עלולים להביא איתם שינויים משמעותיים בתפיסה שלנו את המציאות וכמו כן, בחישובים השונים ביחס לאותה מציאות לטווח קצר ולטווח ארוך. תהליכי קבלת החלטות הינם אחד התהליכים הקוגניטיביים החשובים ביותר בחיינו ויחד עם זאת, גם מהמורכבים ביותר. וזה מפני נוכחותם של מרכיבים שונים המעורבים בתהליכי קבלת החלטות בכל תחומי חיינו. כל פרמטר מקבל ביטוי כמותי וחישוביהם נעשים בעזרת מודלים מתמטיים.

בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בלימודי בריאות הנפש בגיל הרך (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית.

דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקרת תפיסות של ילדים ביחס להתעללות פיזית ונפשית. 

אחראית על תחום הגיל הרך במכון חרוב, מכון הכשרה לאנשי מקצוע בתחום ההתעללות וההזנחה של ילדים. מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. 

בעלת ניסיון בהתערבות מול משפחות וילדים בסיכון: משברים זוגיים בקונפליקט גבוה, קשיים רגשיים של ילדים צעירים וקשרים ביחסי הורה-ילד.

במשך שלוש שנים הייתה אחראית סימולציות בתחום הרווחה במ.ס.ר – מרכז לסימולציות רפואיות – בבית החולים תל השומר.

ד"ר אפרת אורלין סיימה תואר שלישי במסגרת ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת תל אביב, בנושא מעבר לאמהות ודכאון לאחר לידה. כמו כן סיימה התמחות בפסיכותרפיה ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בתל השומר, התמחות בהנחיית קבוצות לטיפול זוגי ומשפחתי באוניברסיטת בר אילן, התמחות בביופידבק (CBT-BF) ובטיפול בהפרעת אישיות גבולית (DBT). ד"ר אורלין מרצה בכנסים ובימי עיון בתחומי בריאות הנפש של האישה, דכאון וטיפול בהורות, ושמשה כמרצה בביה"ס לעו"ס באוניברסיטת בר אילן ובמכללת ספיר. כמו כן, עבדה במרפאה הפסיכיאטרית לצעירים בתל השומר ובמרכז לטיפול באלימות במשפחה. כיום מטפלת טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי בקליניקה פרטית ובמסגרת קופ"ח מכבי, במקביל למחקר ולהוראה במכללת הדסה.

ד"ר דוד לביא הוא חוקר תרבות, סופר ומשפטן. ספרו "תפילת הלב" (הוצאת "כתר") הגיע למקום הראשון בטבלת רבי המכר בישראל. ספרו השני, "צופן בגין", אף הוא בהוצאת "כתר" (ובשיתוף מרכז מורשת בגין) זכה בפרס אוניברסיטת בן-גוריון לחקר השואה וכן בפרס בגין לתזה המצטיינת בזכות תובנות חדשות בתחום חקר השיח העברי.

ד"ר לביא הוא בעל תואר ראשון במשפטים בישראל, והוא אף עורך-דין ונוטריון. הוא סיים לימודי תואר שני ושלישי (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטת פאריס, צרפת, במחלקה ללימודים יהודיים וישראליים, במסלול של היסטוריה, תקשורת ותרבות. שירת ככתב וכעורך בגלי צה"ל, ושימש עיתונאי בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה.

ערך תחקירים משפטיים וכן תחקירים בנושאים ציבוריים ובינלאומיים. יצא כשליח מיוחד של "מעריב" למדינות רבות ביניהן הונגריה, הודו, מקדוניה, מרוקו, אוקראינה, יוון, אתיופיה, גרוזיה, תאילנד, מצרים, ירדן, מלטה, לאוס, אוגנדה, קניה, טורקיה, קפריסין, ויאטנם ועוד. אחד מתחקיריו הוביל להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת נושא רכוש קורבנות השואה המוחזק בישראל, ולחקיקת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו -‎.2005 עם חקיקת חוק נכסים של נספי השואה אמר שר המשפטים ויו"ר יד ושם לשעבר, ח"כ יוסף לפיד "זה אחד החוקים החשובים ביותר בתולדות המדינה. חבל שהוא לא נחקק לפני 50 שנה".