מטרות הקורס: להקנות מושגי-יסוד על המרחב המקוון ולהעניק הבנה מעמיקה של התהליכים וההשפעות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של עידן המידע. נלמד כיצד בוררים את האינפורמציה מתוך הספינים התקשורתיים והפוליטיים של הגורמים האינטרסנטיים. העבודה תיעשה מול חומרים קונקרטיים, ומתוכה יועלו גם הסוגיות העקרוניות.
מטרות הקורס:
הקורס נועד להקנות לסטודנטי ות והסטודנטים מיומנויות משולבות של קריאה וכתיבה אקדמית ולספק להם/ן כלים חיוניים בהתמודדות עם קריאת, הערכת וכתיבת טקסטים מדעיים ופופולאריים. הדגש בקורס זה הוא על פיתוח אוריינות מדעית ויכולות קריאה ביקורתית.
תפוקות למידה:
השתתפות פעילה, קריאה, והכנה לכל מפגש יעניקו לסטודנ טיות והסטודנטים -
• הבנה של כללי כתיבה מדעית ויישומם
• יכולת זיהוי הבדלים בין הכתיבה התיאורטית והכתיבה האמפירית
• יכולת זיהוי הבדלים בין המחקר האיכותני והמחקר הכמותני
• יכולת זיהוי ויישום מבנ ים ואסטרטגיות של סוגי כתיבה שונים
• טכניקו• אסטרטגיות ות לעיבוד ולתמצות של טקסטים מדעיים
• כלים לאיזכור וציטוט טקסטים אקדמיים ופופולארי ים
כלים לכתיבת עבודה אקדמית
מטרות הקורס:
הקורס מהווה המשך ישיר לקורס מבוא בדיפלומטיה ודיפלומטיה ציבורית ובמהלכו יכירו
הסטודנטים ויבחנו פרקטיקות של דיפלומטיה ציבורית בהקשרים בינלאומיים שונים כגון
התערבויות הומניטריות, מצבי קונפליקטים בין-מדינתיים ממושכים, ומשבר ההגירה. כמו כן,
תיבחן הדיפלומטיה הציבורית של מדינות שונות באזורים גיאוגרפיים שונים בעולם. לבסוף, נדון
בסוגי ות אתיות המלוות את הדיפלומטיה הציבורית, ובביקורת הרווחת כלפי הדיפלומטיה
הציבורית.
תשומות למידה:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
1 .לנתח באמצעות מושגים ותיאוריות מרכזיות בדיפלומטיה הציבורית סוגיות פוליטיקה
הבינלאומית והעולמית.
2 .לנתח באמצעות מושגים ותיאוריות כלליים בדיפלומטיה הציבורית תרחישים ופרקטיקה
מקומיים באזורים גיאוגרפיים ומדינות ספציפיות.
3 .להכיר סוגיות אתיות וביקורתיות
מטרת הקורס: עיצוב וחיזוק מיומנויות יכולת הצגת מסר בעל פה, בניית נושא והצגתו בפני קהל. הסדנה מבטאת את השילוב בין תחומי ההבעה בעל פה והבעה בכתב, תוך תרגול והכרת אסטרטגיות רטוריות, מנטליות, לשוניות ויצירתיות אשר ישמשו להעלאת הביטחון העצמי בדיבור בפני קהל.
הקורס נועד להקנות למשתתפים/ות ארגז כלים מעשי אשר ימקד את יכולת החיבור למגוון קהלים ואת סודות השכנוע וההשפעה, ישפר את מיומנות 'סיפור הסיפורים' באופן מעניין ומעורר השראה, ויסייע בתרגול דרכי התמודדות עם פחד קהל ומצבי לחץ.
התקשורת השיווקית מקיפה אותנו מכל עבר: פרסום, יחסי ציבור, קידום מכירות, מכירה אישית, חסויות, תוכן שיווקי, שיווק ישיר, רשתות חברתיות ועוד. הקורס נועד להקנות ללומדים בו את ההכרה של המרכיבים השונים בתקשורת השיווקית, את האבחנות ביניהם ואת התפקידים שהם ממלאים בהעברת המסר מהמשווק לצרכן.
הקורס יסקור מודלים בסיסיים בתכנון תקשורת שיווקית תוך שימת דגש על התפיסה המודרנית הגורסת שילוב ותיאום בין כל מרכיבי התקשורת השיווקית בהקשר של הפעילות השיווקית של ארגונים עסקיים, חברתיים וציבוריים.
תיאור הקורס:
קורס זה עוסק בהבנת ההיבטים היישומיים של מודלים סטטיסטיים בהם עושים שימוש במדעי החברה. לשם כך, קורס זה עוסק בשני נושאים מרכזיים. הנושא הראשון הוא העמקת והמשך הנלמד בקורס "סטטיסטיקה" מסמסטר א' תוך היכרות עם המודלים הסטטיסטיים המרכזיים המקובלים במדעי החברה. הנושא השני, המהווה את עיקר הקורס, הוא שימוש בתוכנות ייעודיות לבניית מסדי נתונים ועיבוד נתונים סטטיסטיים הלכה למעשה. על בסיס ידע זה יוכלו הסטודנטיות והסטודנטים/יות, להבין באופן מעשי את הדרך בה מבוצע ניתוח נתונים מחקרי במדעי החברה, כיצד הוא מוצג במחקרים מקצועיים וכיצד יש לבחון אותו באופן ביקורתי.
בקורס נלמד את עקרונות הכתיבה לכלי התקשורת המסורתיים (כמו עיתונים) והחדשים (מדיה דיגיטלית). נלמד כיצד לבחור כותרות ואת חמשת השאלות המנחות לכתיבה עיתונאית. כמו כן נלמד כיצד לכתוב טור דעה לעומת תחקיר, ועוד.
תנועות מחאה אזרחיות הן חלק מהמציאות הפוליטית שבה אנו חיים. ברחבי העולם, אזרחים יוצאים לרחובות כדי למחות על מדיניות הממשל, לאתגר את השלטון, ולדרוש שוויון הזדמנויות, הגדרה עצמית, או שינוי מדיניות. כוחן של תנועות מחאה אזרחית הולך ומתעצם בעידן הרשתות החברתיות המאפשרות השתתפות אזרחית נרחבת, חוצת גבולות ותרבויות.
קורס זה דן בשאלות הקשורות במחאה ובהתנגדות לא אלימה ובוחן את הטקטיקות, אסטרטגיות ודרכי פעולה של המארגנים, המשתתפים, והתומכים במחאות אלו. בין היתר, נבחן מקרוב מהם מקורות הכוח של מחאה אזרחית. מהן הטקטיקות של תנועות מחאה אזרחיות ובאילו תנאים מחאות אלו מצליחות להביא לשינוי חברתי ופוליטי? עוד נלמד אודות תפקידם של שחקנים בינלאומיים בהצלחת וכישלון מאבקים אלו.
תפוקות הקורס: עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים
תאור הקורס:
בקורס זה נלמד על הולדת הפוליטיקה הישראלית בתקופת טרום המדינה ועל התפתחותה בעשרות השנים שאחרי קום המדינה עד ימינו אנו. בקורס נבחן תקופות היסטוריות מובחנות כגון תקופת בן-גוריון כראש ממשלה ושלטון מפא"י; המהפך הפוליטי ומעבר לשיטה דו-גושית; ועד תקופת הדומיננטיות של הימין הפוליטי בשני העשורים האחרונים. בקורס נלמד על מפת המפלגות כפי שהתפתחה ברבות השנים ועל הרכבת קואליציות. נכיר אירועים היסטוריים מרכזיים שהשפיעו על הפוליטיקה הישראלית, שחקנים מוסדיים מרכזיים שעיצבו את כללי המשחק, ואת הדילמות המרכזיות של הפוליטיקה הישראלית.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
להכיר את השורשים ההיסטוריים של המערכת הדמוקרטית הישראלית.
להכיר את התפתחות המערכת הפוליטיות לאורך תקופות היסטוריות שונות.
לסווג את המפלגות השונות ולדעת להרכיב קואליציה בישראל.
להכיר אירועים היסטוריים חשובים בפוליטיקה הישראלית.
להכיר סוגיות פוליטיות מרכזיות בפוליטיקה הישראלית.
דיפלומטיה היא אומנות ניהול המשא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של מדינות וארגונים בינלאומיים לשם קידום מדיניות החוץ. דיפלומטיה ציבורית מתייחסת למאמצים שעושים מדינות וארגונים בינלאומיים ממשלתיים ולא ממשלתיים לקדם את האינטרסים שלהם באמצעות השפעה על הציבור במדינות זרות ועל דעת הקהל הבינלאומית. מאמצים אלו הפכו מרכזיים בעידן של גלובליזציה וטכנולוגיות חדשות ומכאן החשיבות של ההכרות עם הדיפלומטיה הציבורית ורכישת כלים לניתוחה ויישומה. מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם המושגים המרכזיים והאסטרטגיות השונות של הדיפלומטיה והדיפלומטיה הציבורית כגון שימוש בעוצמה רכה, הסברה מול תעמולה ושכנוע כפי שבאים לידי ביטוי בפורמטים שונים של הדיפלומטיה הציבורית. למשל, דיפלומטיה דיגיטלית ותרבותית. בתוך כך ילמדו הסטודנטים להבחין בין דיפלומטיה ציבורית לתופעות קרובות כגון דיפלומטיה מסורתית ותקשורת מתווכת, יכירו את יחסי הגומלין בין דיפלומטיה ציבורית לבין תקשורת, דעת קהל ומדיניות חוץ. נסיים את הקורס בדיון אודות המדדים שבנמצא על מנת להעריך הצלחתה או כישלונה של דיפלומטיה ציבורית.
הקורס מציג גישות, תיאוריות ומודלים מרכזיים בתחום תקשורת ההמונים, במטרה לאפשר היכרות ראשונית עם מושגי היסוד בתחום. במהלך השנה נעסוק בתיאוריות השונות, בשיטות המחקר המקובלות בתחום התקשורת ונתמקד במקרי בוחן תקשורתיים עדכניים מנקודת מבט חברתית, תרבותית, פוליטית וטכנולוגית.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים והסטודנטיות:
1. להסביר את הגישות התאורטיות המרכזיות לחקר התקשורת
2. לפרט את מרכיביהם של התאוריות והמודלים המרכזיים בתקשורת
3. להציג את המחקרים מרכזיים בתקשורת ואת ממצאיהם
4. לקשר ולהשוות בין התאוריות השונות
5. ליישם את התאוריות והמודלים שנלמדו בניתוח של טקסטים תקשורתיים עדכניים
הקורס מציג גישות, תיאוריות ומודלים מרכזיים בתחום תקשורת ההמונים, במטרה לאפשר היכרות ראשונית עם מושגי היסוד בתחום. במהלך השנה נעסוק בתיאוריות השונות, בשיטות המחקר המקובלות בתחום התקשורת ונתמקד במקרי בוחן תקשורתיים עדכניים מנקודת מבט חברתית, תרבותית, פוליטית וטכנולוגית.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים והסטודנטיות:
1. להסביר את הגישות התאורטיות המרכזיות לחקר התקשורת
2. לפרט את מרכיביהם של התאוריות והמודלים המרכזיים בתקשורת
3. להציג את המחקרים מרכזיים בתקשורת ואת ממצאיהם
4. לקשר ולהשוות בין התאוריות השונות
5. ליישם את התאוריות והמודלים שנלמדו בניתוח של טקסטים תקשורתיים עדכניים
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם המושגים המרכזיים והתופעות העיקריות במדע המדינה. בחלקו הראשון של הקורס נלמד ונגדיר תופעות ומושגים מרכזיים כגון פוליטיקה, כוח, סמכות ולגיטימציה, המדינה, ריבונות, ומדינות כושלות, אידיאולוגיה ולאומיות, ומשטרים לא דמוקרטיים. בחלק השני של הקורס יינתן דגש להבנת הדמוקרטיה והדמוקרטיה הליברלית, לסיבות להופעתה, השוואתה למשטרים אחרים, להתפשטותה בגלי הדמוקרטיזציה, ובזיקתה לתנועות מחאה. כמו כן, נכיר תופעות והיבטים חשובים שמשפיעים על הדמוקרטיה כגון חברה אזרחית ותרבות פוליטית.
מטרת הקורס:
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם המושגים המרכזיים והתופעות העיקריות במדע המדינה. בחלק זה נדבר תחילה על משטרים דמוקרטיים נאפיין את הדמוקרטיה הפרוצדורלית אל מול הדמוקרטיה הליברלית. דגש מיוחד יינתן להבנת הדמוקרטיה, לסיבות להופעתה, בהשוואתה למשטרים אחרים, ולהתפשטותה בגלי הדמוקרטיזציה ובזיקתה לתנועות מחאה. כמו כן, נכיר תופעות חשובות שמשפיעות על הדמוקרטיה כגון חברה אזרחית, שחיתות, ותרבות פוליטית. הסקירה של הנושאים השונים תאפשר גם היכרות עם גישות מרכזיות במדע המדינה.
תפוקות הקורס:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים:
להבין מושגים מרכזיים במדע המדינה ולזהות אותם בתופעות פוליטיות.
להבין מהי 'דמוקרטיה', להכיר את מגמת הדמוקרטיזציה ואת התיאוריות להתפשטות הדמוקרטיה בעולם, להתייצבותה ולהתערערותה.
להכיר גורמים המשפיעים על תפקוד הדמוקרטיה.
להכיר גישות מרכזיות במדע המדינה.
תאור הקורס:
קשה לחשוב על יחסים חברתיים ותהליכים פוליטיים מבלי להתייחס לחשיבותה של השפה בעיצוב תפיסת העולם ויחסי הכוח בחברה. המציאות החברתית והפוליטית נתונה לתיווכה של שפה – מדוברת, כתובה או חזותית. נאומים, הצעות חוק, כותרות בעיתון, הודעות לעיתונות, ציוצים בטוויטר, פוסטים בפייסבוק, פרסומות, פסקי דין, הספדים ודיאלוגים בין אנשים – כולם מבוססים על שפה מילולית או חזותית, והם בדרך כלל מעבירים מסר שהוא מעבר למילים. כלומר, הם פועלים בשירות תפיסת עולם ואידיאולוגיה ביחס למציאות החברתית והפוליטית. לפעמים מטרת הטקסט היא לשמר את המצב החברתי-פוליטי, ולעתים מטרתו היא לשנות אותו. כך או כך, בעזרת שימוש מודע, מושכל ולעתים מתוחכם, קבוצות חברתיות ושחקנים פוליטיים רותמים את השפה לשירותם, כדי להשיג הישגים בזירה הפוליטית (במובן הרחב של המילה). בקורס נעסוק ביחסים שבין שפה, חברה ופוליטיקה ונתוודע לסוגי השיח הרווחים בחברה הישראלית ובעולם; נכיר מושגים רלבנטיים לניתוח שיח ונבחן טקסטים שגרתיים ומכוננים, במטרה להבין את חשיבותם החברתית והפוליטית.
מטרת הקורס היא לאפשר לסטודנטים לפתח מיומנויות קריאה ביקורתית של טקסטים פוליטיים, תוך חשיפת הבניות פוליטיות ותרבותיות ואסטרטגיות שיחניות של טקסטים מכוננים, במדיה ישנים וחדשים. הקורס מאמץ גישה ביקורתית לחקר השיח (Critical Discourse Analysis -CDA) ומיישמו על השיח הפוליטי הישראלי העכשווי בזיקה לשיח הפוליטי העולמי. במהלך הקורס יכירו הסטודנטים גישות שונות לניתוח שיח ביקורתי אותן ניישם על מושגים פוליטיים בהקשרים מגוונים. הסטודנטים יתוודעו לאסטרטגיות שונות אותן חושף מחקר השיח הביקורתי כגון: הכלה, הדרה והזרה, הנחות-מוקדמות, רה-קונטקסטואליות ועוד. הקורס יסקור יחסי כוח בחברה הישראלית דרך "משקפיים שיחניות" כדי לעמוד על הדרכים באמצעותן השפה משמשת לביסוס, ביצור או איתגור תפיסות עולם ויחסי כוח בחברה. בין היתר, יעסוק הקורס בשיח לאומי, שיח בטחוני, שיח פמיניסטי, שיח מזרחי שיח השכול ועוד.
הקורס יילמד במתכונת א סינכרונית. מספר שיעורים יילמדו במתכונת פרונטלית. מועדי המפגשים יפורסמו בתחילת שנת הלימודים.
תקשורת פוליטית היא תחום מחקר הבוחן את הדרכים השונות בהן אמצעי התקשורת, שחקנים פוליטיים וציבור האזרחים מחליפים ביניהם מידע בעל אופי פוליטי וכן את ההשלכות הדמוקרטיות של אינטראקציות אלה. מטרתו של הקורס היא לדון במושגי מפתח ולהקנות לסטודנטים הבנה בסיסית בתחום התקשורת הפוליטית. במהלך הקורס נאפיין את זירת התקשורת הפוליטית, נציג את השחקנים המרכזיים הפועלים בה ואת המטרות המרכזיות המניעות אותם. כמו כן, נבחן כיצד שחקנים פוליטיים מתחרים על התקשורת כחלק מתחרות כללית יותר על שליטה והשפעה פוליטית .
מטרות הקורס ופירוט תפוקות הלמידה:
עם סיום הקורס בהצלחה, הסטודנטיות/ים:
1. יבינו טוב יותר את הקשר בין תקשורת לפוליטיקה
2. יכירו מושגי מפתח בחקר התקשורת הפוליטית
3. יכירו את השחקנים המרכזיים הפועלים בזירה זו ואת המניעים שלהם
תיאור הקורס: השיעור נועד להקנות הכרה של הכללים החוקתיים, החוקיים והרגולטוריים
המנחים את פעולות רשויות המדינה בישראל. עיקר הקורס, בחלקו הראשון, ממוקד במשפט
החוקתי, בחוקי היסוד, ובזכויות האדם בישראל.
מטרות הקורס:
השיעור נועד להקנות הכרה של חלוקת הסמכויות בין שלוש הרשויות, הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. בשעור נלמד סוגיות מרכזיות לתפקודה של כל אחת מהרשויות. כמו כן, נלמד על המסכות המנהלית והביקורת על שיקול הדעת המנהלי. נלמד גם על עבירות שחיתות: שוחד, הפרת אמונים.
תשומות למידה:
:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
לקרוא קריאה ביקורתית פסקי דין תוך אבחון שאלות משפטיות ושאלות עובדתיות
להסביר את תפקיד שלו שלוש הרשויות השונות ובעיקר את תפקיד הרשות השופטת
להסביר את משמעות היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית
להבין מושגי יסוד במשפט מנהלי ולזהות את עילות ההתערבות המנהליות
להכיר וליישם עברות שחיתות ואת החשיבות של שמירה על טוהר המידות הציבורי
ליישם ולנתח "מקרי מבחן" חוקתיים
מטרות הקורס
מטרת הקורס להכיר את אמצעי המדיה השונים: העיתונות, הרדיו, הטלוויזיה והאינטרנט. כאשר לגבי כל אמצעי מדיה נדון בשורשיו, ההתפתחות ההיסטורית שעבר, דוגמאות מרכזיות במפת התקשורת הישראלית, יחסי הגומלין בין אמצעי המדיה השונים והשינויים העכשוויים שעוברים אמצעי המדיה.
תפוקות הקורס:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
להכיר את ארבעת אמצעי המדיה השונים – עיתונות, רדיו, טלוויזיה ואינטרנט ואת השינויים המרכזיים שחלו בכל אמצעי מדיה לאורך השנים באופן גלובלי ובהקשר המקומי-הישראלי ואת מאפייניו המרכזיים.
לעסוק בסוגיות אקטואליות ולנתח את המשברים והאתגרים העומדים לפתחם של אמצעי המדיה כגון משבר העיתונות המודפסת ומאפייני העיתונות המקוונת, השידור הציבורי ועקרונותיו אל מול השידור הפרטי ועקרונותיו.
ניתוח פוליטי ותקשורתי אקדמי בן זמננו מבוסס ברובו על חשיבה מדעית, הגדרות מציאותיות וחדות של מושאי המחקר, מדידה תקפה ומהימנה וניתוח סטטיסטי שמטרתו לבחון את דיוק השערותינו ביחס למציאות. במציאות המשלבת בין נתוני עתק ולמידת מכונה, המשנים בכל יום כמעט את המציאות בה אנו חיים, היכולת לאסוף ולנתח נתונים מהווה מכפיל ערך אם בשדה המחקר או בשוק העבודה. בכדי לפתוח חלון אל תוך מערך הידע הנדרש לטובת ביצוע מחקר כמותי משמעותי, הקורס סטטיסטיקה עוסק במושגי יסוד מתחום הסטטיסטיקה וההסתברות ויישומם למדעי החברה באופן כללי, וספציפית לתחומי הדעת של למידת הפוליטיקה והתקשורת. נכיר כאן מושגי יסוד בתחום, נבין את התיאוריה הסטטיסטית מתוכה הם נובעים, וניישמם לעיון ביקורתי במחקר המדעי ובטענות העולות מהשיח הציבורי.
תיאור הקורס:
כל מערכת פוליטית ניתנת להבנה רק במושגי ובערכי האנשים החיים במסגרתה, המשאבים העומדים לרשותה, האתגרים הניצבים בפניה והמוסדות שהוקמו על-מנת להתמודד עם האתגרים הללו. ישראל הינה מערכת מורכבת ודינמית שהתפתחה בפרק זמן קצר יחסית. במרוצת השנים חלו בה שינויים פוליטיים, חברתיים ומדיניים מעמיקים אשר הותירו את חותמם על מבנה המשטר ואופיו. קורס זה יסקור את ההיסטוריה של מדינת ישראל מנקודת מבט משטרית ופוליטית, לפי רצף כרונולוגי. במסגרת זו ינותחו אירועים ונושאים מרכזיים אשר עמדו בעבר ועומדים כיום בלב סדר היום הציבורי (פרשת לבון, מלחמת ששת הימים, המהפך, דת ומדינה, המיעוט הערבי ועוד) והשפיעו עמוקות על המערכת הפוליטית.
מרצה: דני אדינו אבבה
ראש אגף דוברות והסברה במשרד העליה והקליטה
תקציר:
מטרת הקורס הינה להכיר לסטודנטים את האקטיביזם העיתונאי שמאתגר את העיתונות הממוסדת על צורותיה וגווניה. במהלך הקורס נכיר לעומק את יתרונותיו וחסרונותיו של האקטיביזם העיתונאי. האם עיתונאים אקטיביסטיים הפכו מנשוא הסיקור למסקרים אירועים שבהם הם קשורים? מדוע עיתונות אקטיביסטית מאתגרת את כלי התקשורת הממוסדת או שזו דרך להביע אי אימון בתקשורת הישראלית, שנתפסת לכאורה אצל חלק ניכר בציבוריות הישראלית כלא מאוזנת...
מטרת הקורס הינה להכיר לסטודנטים את האקטיביזם העיתונאי שמאתגר את העיתונות הממוסדת על צורותיה וגווניה. במהלך הקורס נכיר לעומק את יתרונותיו וחסרונותיו של האקטיביזם העיתונאי. האם עיתונאים אקטיביסטיים הפכו מנשוא הסיקור למסקרים אירועים שבהם הם קשורים? מדוע עיתונות אקטיביסטית מאתגרת את כלי התקשורת הממוסדת או שזו דרך להביע אי אמון בתקשורת הישראלית? עיתונאים אקטיביסטים מקדמים נושאי סיקור מתוך אג'נדה אישית ברורה. בסיקורם טמונה מחויבות לאג'נדה מסוימת או לשאיפות פוליטיות או חברתיות שבגינן הפכו לעיתונאים, ועל כן יש לצרוך את הסיקור שלהם בביקורתיות. על נושאים אלו והיבטים מעשיים נוספים נלמד ואף נתרגל בסדנה זאת.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
סדנת יסודות העבודה הטלוויזיונית
מרצה: אביעד גליקמן,
כתב לענייני משפט, "החדשות 13"
תקציר:
תאור הקורס ומטרותיו: הכנת כתבות קצרות משלב התחקיר, דרך איסוף החומרים המצולמים (ראיונות, ויזואלס, סיטואציות, סטנד אפים בשטח) ועד שלב כתיבת התסריט והעריכה. במהלך הקורס נתמקד בכתבות חדשותיות (בעיקר משפטיות) שאורכן עד 2 וחצי דקות ונתנסה בהכנת כתבות בעלות אופי מגזיני, שאורכן שלוש וחצי עד ארבע דקות בממוצע. לצד למידת מושגי היסוד ויישומם המעשי בשטח, נצפה וננתח כתבות חדשותיות שיסייעו לנו להבין איך האלמנטים השונים הופכים לסיפור טלוויזיוני.
תקציר הסדנה:
בסדנה נקבל הבנה מה קורה בעולם הדיגיטל, נרחיב על המושגים ונבין איך עושים כיום לעסקים ואנשי ציבור פרסום בכל פלטפורמות הדיגיטל השונות.
בסדנא נלמד ונתרגל פתיחת עמודי אינסטגרם, פייסבוק טיקטוק ולינדקאין. נכיר את מערכת הפרסום של פייסבוק ואינסטגרם, נבין את ההבדלים בין מערכות הפרסום של גוגל ונכיר את עבודת המקדם האורגני.
הנושאים שילמדו בסדנה:
הסדנה הינה סדנה מקצועית המשלבת עבודות מעשיות - חובה מחשב נייד.
הקורס יעסוק בבחינה של התחומים המשפטיים העיקרים הנוגעים לעולם התקשורת. במסגרת זו יידונו בין היתר דיני לשון הרע, חופש הביטוי, הגנת הפרטיות, סוגית החיסיון, איסור פרסום, זכויות יוצרים, דיני פרסומות וכיוצ"ב. תיסקרנה מגבלות חופש הביטוי של כלי התקשורת נוכח הדין. ייבחן אלו ביטויים, אינטרסים ותפישות עולם באים לידי ביטוי בחוק איסור לשון הרע, ואלו מגמות, תפיסות עולם ואינטרסים חברתיים מתבטאים בפסיקת בתי המשפט בישראל בתחום זה בשנים האחרונות. יידונו הצדקות שונות של אינטרסים אלה והביקורת עליהן. ייסקרו השינויים בהיקף ההגנות העומדות לרשות עיתונאים בפני תביעות בחברה מקוטבת ואי-הסכמית מחד אך פלורליסטית, רב תרבותית ורב קולית מאידך. נבחן כיצד פרופסיית העיתונאי מושפעת מהאיום המתמיד בתביעות-דיבה. בין היתר תיבחנה סוגיות חופש הביטוי באינטרנט, הקשר בין תפיסות שונות של דמוקרטיה לבין תהליך עיצוב גבולות חופש הביטוי, וכן עיצוב פרקטיקות עיתונאיות לצמצום חשיפה לסיכונים משפטיים.
קורס זה דן במערכת היחסים שבין אמצעי תקשורת ובין תהליכים דיפלומטיים מסביב לעולם בדגש על מושג המשבר וניהולו. הקורס יתמקד במקומן של טכנולוגיות תקשורת בשיקוף, יצירת, שינוי ושימור משברים, ובמשמעויות הפוליטיות העולות מתפקודן. במהלך השנה נתמקד בתקשורת ודיפלומטיה ציבורית בהקשרים מקומיים וגלובליים תוך שימת דגש על נושאים כמו לאומיות, גלובליזציה, תרבות ועוד. בתוך כך, נערוך קריאה ביקורתית של מחקרים, מושגי מפתח ותיאוריות מתחום המדיה, נמקם אותם ביחס לתהליכים דיפלומטיים, ונעמוד על משמעותם בניהול משברים מקומיים ובינלאומיים ובהבנת הזירות הפרטיות והחברתיות של חיינו הפוליטיים. מקרי הבוחן אותם נבחן יובילו להבנה עמוקה של מערכת היחסים הסבוכה בין מדיה, מדינה ואזרחים.
"עושים שינוי"
הקורס עוסק בסוגיות שונות בחברה הישראלית וביוזמות לשינוי חברתי.
הקורס בנוי מסיורים ומשיעורים פרונטליים.
הקורס משלב בין לימוד תיאורטי ואמפירי ממאמרים אקדמיים וטקסטים תקשורתיים לבין סיורים ללימוד הסוגיות בשטח.
הקורס יסייע לסטודנטים לבנות תכנית אסטרטגית להגשמה אישית ומקצועית בתחום התקשורת הפוליטית. התכנים שילמדו בקורס משלמים את הקורסים והסדנאות הנלמדים בחוג לפוליטיקה ותקשורת ויקנו לסטודנטים ערך מוסף חשוב וייחודי במציאת תעסוקה.
הסטודנטים ילמדו מהו הון אנושי, אמון והדדיות בעבודת צוות, אינטליגנציה רגשית וכיצד הם משפיעים על התפתחות מקצועית בעולם המשתנה של ימינו. הסטודנטים יפתחו מודעות עצמית לדפוסי התנהגות, לכישוריהם ולתדמיתם בעיני אחרים במקום הלימודים ובעבודה. בנוסף, הקורס יסייע לסטודנטים להבין מהי רשת חברתית ותועלותיה וכיצד יוכלו לבנות רשת חברתית-מקצועית. בעזרת הכלים הללו ונוספים, הסטודנטים יפתחו חשיבה אסטרטגית להגשמה מקצועית-אישית.
את הקורס יעבירו מרצים מהחוג לפוליטיקה ותקשורת וגם מרצים אורחים מחוגים שונים במכללה ומחוץ למכללה. בנוסף, הסטודנטים ישמעו מבוגרי החוג על הכלים שעזרו להם להתקדם מבחינה מקצועית ויחלקו את ניסיון החיים שלהם.
הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגי יסוד בתורת המנהל הציבורי, תוך ניתוח סוגיות מפתח מן המציאות הישראלית. שימת דגש מיוחדת תינתן לסוגיות הליבה הנוגעות לשירות הציבורי במדינות דמוקרטיות מערביות לדוגמא: יחסי המנהל הציבורי עם הפוליטיקה, מבנה ומאפייני השירות הציבורי (הבירוקרטיה), הרפורמות בשירות הציבורי ,תהליך התקצוב ועוד.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל/תוכל הסטודנט/ית:
1. להבין מושגים מרכזיים בחקר המנהל הציבורי
2. להבחין בין דגמים שונים של מנהל ציבורי
3. להיחשף לתופעות ומאפיינים של המגזר הציבורי בישראל
4. ללמוד לנתח תהליכים המתרחשים במגזר הציבורי בישראל ובמדינות נוספות.
ד"ר רוט-טולדנו הדס
תיאור הקורס:
כיצד מנהיגים מקבלים החלטות? מהן הבעיות עמן מתמודדים מקבלי החלטות בעולם ובישראל בפרט? האם קיים מודל שבעזרתו ניתן לקבל את ההחלטה המוצלחת ביותר? בשאלות אלו וברבות אחרות עוסק הקורס הזה. מטרתו להציג את עולמם המורכב של מקבלי החלטות .כל אחד מן השיעורים יתנהל כדיון בסוגית מדיניות ציבורית עדכנית. דרך התבוננות בסוגית מדיניות ילמדו העקרונות והמושגים של התחום המחקרי.
מטרת הקורס:
מטרת הקורס היא לתרגם את הכלים שנרכשו בקורס מעבדת תקשורת בפרט, ובתואר עד כה בכלל, ולהבין כיצד כלי התקשורת ואנשי תקשורת עובדים בפועל. לב הלמידה בקורס מבוסס על מפגשים וראיונות עם עיתונאים מכלי תקשורת שונים. הסטודנטים יראיינו אנשים העובדים בתקשורת לאחר גיבוש נושאים עם מרצה הקורס. הסטודנטים ילמדו אודות העבודה המקצועית והדילמות המקצועיות בתחום מפי אנשי ונשות תקשורת ויתנסו בכתיבת כתבות על עבודת התקשורת לגווניה. הלמידה תתבצע גם בראיונות בכיתה ופגישות פנים לפנים, וגם דרך מפגשי כיתה משותפים בהם הסטודנטים יציגו את הלקחים שלהם מהקורס.
תפוקות הקורס: עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט
הכרה וניתוח של מערכות כלי התקשורת במדיות השונות. במהלך הקורס נלמד את מבנה ההיררכי והמקצועי של מערכות התקשורת השונות: רדיו, טלוויזיה, אינטרנט ועיתונות מודפסת - בדגש על מערכות החדשות. בקורס נבין כיצד עיתונאים ועובדי מערכת עובדים בפועל בארגוני התקשורת המייצרים חדשות ואת מקומו של העיתונאי בתוך מסגרת שמייצרת חדשות למטרות רווח לצד מחויבותו לכללי אתיקה ומקצוע. נלמד גם את התהליך שכתבה עוברת משלב הרעיון ועד שהיא מפורסמת או משודרת.
קורס זה נותן סקירה של יחסי החוץ של ישראל סביב סוגיות עדכניות כגון הסכסוך הישראלי-פלשתינאי, סוגיית מבקשי המקלט, מדיניות הגרעין, ומסביר את ההחלטות והמניעים של המנהיגות הישראלית, עם דגש על ההקשרים הגיאופוליטיים שבהם התקבלו החלטות אלו. הקורס סוקר ומסביר את מדיניות החוץ של ישראל כלפי המזרח התיכון, אירופה, ארה"ב, רוסיה דרום אמריקה, ארגונים בינלאומיים כגון נאט"ו והאו"ם והתפוצות ודן בדילמות של מקבלי ההחלטות. כמו כן, במהלך השיעורים ינתחו הסטודנטים כתבות עיתונאיות מישראל כמו גם כתבות של התקשורת הזרה שסקרו את הסוגיות שידונו בקורס במטרה לפתח ארגז כלים שישמש את הסטודנטים בסיקור סוגיות במדיניות החוץ הישראלית בקורס מיזם שדה ובכלל.
לקורס שתי מטרות עיקריות:
1. להקנות לסטודנט כלים ביקורתיים לניתוח הקשר שבין פוליטיקה ותקשורת. הבנת סוגיות מגוונות כגון יחסי הגומלין שבין המוסד הפוליטי לבין מוסד התקשורת, תפקוד התקשורת בתקופת בחירות ובייצוג פוליטיקאים, וכן האופן שבו מתפקדת התקשורת בייצור שיח של משברים ומלחמות כמו גם שיח של שלום. כמו כן, נבחן כיצד מייצגת התקשורת שחקנים שמבקשים לקדם שינוי חברתי וקבוצות מיעוט בחברה.
2. להקנות לסטודנטים כלים ומיומנויות אקדמיים לכתיבת עבודה אמפירית עצמאית.
תשומות למידה:
1. בסיום הקורס, הסטודנט יכיר לעומקן סוגיות נבחרות בהתייחס לקשר שבין פוליטיקה-תקשורת וידע לנתח סוגיות אלה באופן מעמיק ושיטתי.
2. באמצעות הכלים שיינתנו בקורס, הסטודנט יבחן את הסוגיות הנידונות בקורס לא רק מבחינה תיאורטית אלא גם יערוך מחקר אמפירי עצמאי אותו יציג בעבודת פרו-סמינר מסכמת.
מטרתו העיקרית של הקורס היא להקנות לסטודנט כלים ביקורתיים לניתוח שיח הביטחון הישראלי. הקורס יעקוב אחר ההבניה הפוליטית, התקשורתית והתרבותית של מושגים ביטחוניים והתמורות שחלו בהם מאז קום המדינה. מושגי היסוד שיילמדו בקורס הם 'שלום' ו'מלחמה', ואופן עיצובם בשיח הציבורי בארץ וגם בעולם.
הכלים האנליטיים שילוו את הקורס הם 'שיח המלחמה הנורמאלית' ו'שיח הזרת השלום', מנגנונים שהתפתחו בתרבות הישראלית לאורך השנים, ומתגוונים במהלך מלחמות ישראל. את הקורס תלווה צפייה בסרטים תיעודיים כחלק מהבנת השיח הישראלי העוסק ב'מלחמה' ו'שלום' ובמקביל להכרת פרקים בהיסטוריה של ישראל.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל:
להבין לעומק את המושגים 'שלום' ו'מלחמה', על המארג הסמנטי והתרבותי שלהם.
לרכוש כלים ביקורתיים לניתוח שיח השלום והמלחמה בישראל ובעולם.
להכיר פרשיות מרכזיות בתולדות ישראל הנוגעות למלחמה ושלום.
הקורס מיועד להקנות ידע במאפייני המחקר האיכותני על הגישות השונות שבו ועל הכלים המחקריים שמשמשים חוקרים בחקר תופעות במדעי החברה בכלל ובלימודי תקשורת-פוליטית בפרט.
תשומות למידה:
הסטודנטים ירכשו מיומנויות בקריאה ובניתוח טקסט מחקרי.
הסטודנטים יכירו את תפישת העולם הקונסטרוקטיביסטית ואת הרציונל המנחה חוקרים במחקר איכותני.
הסטודנטים ירכשו מיומנויות מחקריות תוך הכרות עם הכלים המדעיים המקובלים במחקרים איכותניים ותרגול יישום הכלים המחקריים השונים במכוונות לקראת כתיבת עבודות סמינריוניות.
מטרת הקורס: הקניית ידע בסיסי על מחקר בשיטות כמותיות, על מושגיו הבסיסיים, עקרונותיו ושיטות העבודה המאפיינות אותו. הענקת יכולת לבחון את אמינותם של דיווחים אודות תוצאות מחקרים וכן הכנת היסודות ללימודי המשך מחקריים, במידה והסטודנט/ית ת/יהיה מעוניין בכך.
מטרת קורס זה היא להציג את סיפור הדרך בה התגבש העולם בו אנחנו חיים דרך תחנות יסוד ותהליכים מרכזיים שהביאו להתהוות העולם הפוליטי של ימינו בו הדמוקרטיה הליברלית הפכה להיות המשטר השכיח ביותר בין צורות המשטרים בעולם. הקורס מציג דילמות ערכיות, ביקורות, רעיוניות פוליטיים מרכזיים, אתגרים אידאולוגיים, תהליכים ואירועים היסטוריים שדרכם התגבשה האידיאולוגיה הדמוקרטית-ליברלית. נתחיל את הקורס בבחינת החיים והחברתיים והפוליטיים של בני האדם לפני התיישבות הקבע ואחריה. נעסוק בדמוקרטיה היוונית ובאתגרים הדמוקרטיים שלה. נבחן את ההצדקות הראשונות למדינה אצל מקיאוולי והובס, מנקודת מבטם של השליט והאזרחים. לאחר מכן נבחן את התגבשות הרעיונות הליברלים באנגליה, ארה"ב וצרפת של המאות ה-17-19 לנוכח אירועים פוליטיים משמעותיים. משם נעבור לבחון את המהפכה התעשייתית שחוללה שינויים כלכליים, חברתיים ופוליטיים עצומים. נלמד את התגובה המרקסיסטית למהפכה התעשייתית ואת עליית הקומוניזם שבהשראתה. נלמד את עליית הלאומיות הליברלית במאה ה-19 ואת הלאומנות הפשיסטית של המאה ה-20. נסיים בהסבר ניצחון האידיאולוגיה של הדמוקרטיה הליברלית במאה ה-20.
תפוקות הקורס:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
1. להכיר את הגותם של פילוסופים פוליטיים מרכזיים בתרבות המערב.
2. להכיר אירועים ותהליכים היסטוריים מרכזיים ואת השלכותיהם הפוליטיות.
3. להכיר זרמים אידיאולוגיים מרכזיים בתרבות המערב.
4. להבחין ולהעריך את הביקורות של מתנגדי הדמוקרטיה לנוכח הניסיון ההיסטורי.
5. להסביר את חשיבות תחנות היסוד להתפתחות תרבות הדמוקרטיה הליברלית ומוסדותיה.
תיאור הקורס:
קורס זה ידון במודלים של עיתונות שאינה חלק מהתקשורת המרכזית. מטרת הקורס היא לבחון את תפקידה וייעודה של עיתונות כזו בהשוואה עם עיתונות ממסדית השולטת על השיח התקשורתי. בהתאם לכך, ייבחנו מודלים של עיתונות אלטרנטיבית במדיה השונים (עיתונים, טלוויזיה, רדיו, קולנוע ואינטרנט)– זאת, תוך הצגת מקרי מבחן שונים בקהילות של מהגרים וקבוצות מיעוט (לא רק) ובמשטרים שונים בעולם.
נהלי נוכחות:
נוכחות חובה ב80% מהשיעורים כתנאי מעבר בקורס.
הערכת הסטודנטים בקורס:
- עבודת בית מסכמת - 70% מהציון הסופי
- שתי מטלות אמצע - המשקל של כל מטלה בנפרד: 15% מהציון הסופי. סה"כ שתי המטלות
30% מציון הקורס.
ציון עובר - 60
הקורס מתוכנן להנתן באופן פרונטלי.
שימו לב! מטלות הקורס יכולות להשתנות בהתאם לאופן הלימוד בסמסטר הבא (מקוון או לא).
מטרות הקורס:
הקורס מיועד להקנות מושגי יסוד וידע כללי בנושא תקשורת פוליטיקה וחברה בישראל. בקורס נתייחס ליחסי הגומלין בין תקשורת, פוליטיקה וחברה בהתפתחות ההיסטורית של החברה הישראלית מתקופת הישוב ועד ימינו. יחסי גומלין אלו יבחנו לאור מדיניות "כור ההיתוך" דרך ה"פלורליזם" ועד ה"רב - תרבותיות". כמו כן, בקורס נעסוק בשסעים החברתיים והפוליטיים המרכיבים את החברה הישראלית ואת הייצוגים שלהם באמצעי התקשורת המגוונים. הקורס ישלב לימוד תיאורטי של הנושאים, הרצאות אורח וניתוח תוצרי אקטואליה, תרבות ומדיה מגוונים.
תוצרי למידה- בסיום הקורס, הסטודנטים ידעו:
החוג לפוליטיקה ותקשורת מציע התנסות בקורס בין לאומי הכולל מסע לימודי ליעד בחו"ל ועבודה עם סטודנטים מחו"ל. מידי שנה תוכן הקורס והיעד הבין לאומי משתנים. בשנים האחרונות הסטודנטים למדו בשטח ביוון, גרמניה, ופולין. בשנת תשפ"ג מתוכננים שני קורסים בין לאומיים, האחד למדריד בספרד והשני לפראג בצ'כיה.
המרצה: אלכס סלסקי
מילא תפקידים בכירים בדוברות, ייעוץ תקשורתי והסברה בלשכת ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה
במשרד ראש הממשלה, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית וצה"ל. שימש כשליח הסוכנות
היהודית בתחום הסברה באוניברסיטאות בניו יורק בתקופת האינתיפאדה השנייה ותוכנית ההתנתקות. יזם
וניהל קמפיינים הסברתיים ופוליטיים בישראל ובקהילות היהודיות ברחבי העולם, לרבות בצפון אמריקה,
אירופה, אוסטרליה וחבר העמים. סיים בהצטיינות תואר שני למנהלים במדיניות ציבורית של האוניברסיטה
העברית.
תקציר:
הסדנה תאפשר לסטודנטים ללמוד בפועל את אחד התחומים המשפיעים ביותר במגזר הציבורי, הפוליטי
והממשלתי – יחסי הציבור, דוברות וייעוץ תקשורתי.
הסטודנטים ילמדו ויתנסו בשיטות העבודה המעשיות של דוברים ויועצי תקשורת של פוליטיקאים וארגונים
ממשלתיים וחברתיים, אשר אחראים על ניהול הקשר עם כלי התקשורת, על מנת לקדם מסרים בתקשורת
ולשכנע את הציבור בעמדתם, לנהל מאבקים אידיאולוגיים מול יריבים ומתחרים.
הסדנה תקנה ידע ומיומנות מעשית, התנסות בכלים עיקריים כגון הצבת מטרות, פילוח קהלי יעד, בניית תדמית
ומיצוב, גיבוש מסרים, בניית סיפור תקשורתי, ניסוח הודעה לעיתונות, הפקת כתבות, ראיון, תדרוך, תגובה,
תמונה, ניהול משבר תקשורתי, עבודה מול כתבים ועורכים של כלי התקשורת. הסטודנטים ייחשפו לדילמות
בתחום האתיקה והאמינות, ויתנסו בעבודה במדיה החברתית וילמדו שיטות למדידת יחסי ציבור אפקטיביים
מרצה: אורי לוי
כיום מגיש וכתב חדשות בתאגיד השידור הציבורי כאן 11
לאורך 40 שנות שידור ציבורי עבד בתפקידים מגוונים; עיתונאי, כתב, שדר ספורט, כתב ומגיש חדשות, מנהל מחלקת הספורט ומנהל חטיבת החדשות בערוץ הראשון
ימי ראשון 18:00-20:30
תקציר:
לא פשוט בימים האלה. כל כך הרבה פלטפורמות. כל כך הרבה אפשרויות. כל כך הרבה ערוצים.
כתב חדשות או ספורט היום, ותתפלאו כמה זה דומה באופן העשייה, צריך לדעת המון.
להגיש ולשדר, לתחקר ולכתוב. אבל בראש וראשונה הבסיס לכל כתב מצליח מתחיל בשטח
ומה נלמד?
במהלך הקורס נחדד את ההבדל בין הצילום הדוקומנטרי לעשייה האולפנית.
נעשה בקורס כתבות שטח, על שלל המורכבות של כתבת השטח: הצילום, הסאונד המדוייק, והיכולת לאתר את הסיפור ברגע מסויים.
ואחרי הצילום נלמד על העריכה. איך ליצר קצב ועניין ולהדגיש את מה שאנחנו רואים כמוקד הכתבה.
שלושה חודשים שיש בהם את הבסיס ואת החוויה הנפלאה של העשייה.
ב-40 שנות השידור שלי עשיתי הכל. מהגשה באולפן באירועי ענק, חדשות וספורט, דרך השידור מהשטח ועד ליסוד הכתבות. את זה אני אוהב, ובזה אני רוצה לשתף אתכם
אם תרצו, אורי בדרכים, יחד אתכם. יש מה ללמוד ואפשר גם ליהנות.
תקציר:
חלק משמעותי בעבודת עוזר פרלמנטרי, ובעבודה פוליטית בכלל, נוגע לטיפול בחקיקה. במקרים רבים, מוגשות הצעות חוק רבות על ידי חברי כנסת, שלא מלוות בעבודת מטה מיטבית. על כן יש להבין היטב את מהות החוק, תהליך החקיקה, הכללים לפיהם מנסחים חוק ודברי הסבר. הסדנה תעניק כלים רבים בהם ידע והיכרות עם עקרונות מנחים לחקיקה – הן עקרונות מהותיים והן עקרונות של ניסוח ושל פרוצדורה, וכן ידע פרקטי בטיפול הכנה וליווי של הצעת חוק. כמו כן, נתנסה בעבודת המטה שיש לבצע כאשר מחליטים להציע חקיקה – בחינת חלופות, בחינת השפעות, מחקר משווה ועוד. אנו נתנסה בליווי של הצעות חוק אמיתיות שמתקדמות בימים אלה בכנסת, וכן נתרגל כתיבה של חוות דעת בנוגע להצעת חוק. ננתח מקרי מבחן של חוקים חשובים כגון חוק המאבק בטרור, חוק יסוד: מדינת הלאום, הרפורמה בעבירות הרצח וההריגה ועוד ונעבוד בשיתוף פעולה מול לשכות של חברי כנסת ובמשרד המשפטים.
מרצה: ליאון פלדמן
עורך פודקאסטים, קריין ומגיש בתחנות כאן גימל, כאן 88, רדיו הקצה, הארץ ועוד.
תקציר:
בעשור האחרון הפכו הפודקאסטים למדיה מרכזית ואהובה. בפודקאסט ניתן לספר סיפור מרתק, תיווך חדשות בצורה ידידותית והבנת עומקות. בסדנה נצלול לעומק עולם ההסכתים, נלמד להאזין להם בביקורתיות ולהבין את הפוטנציאל והחשיבות שלהם. נלמד להפיק פודקאסטים מא' ועד ת': בחירת נושא, סוגי פודקאסטים שונים, כתיבת טקסטים, הקלטה, קריינות, עריכה והפצה. מטלת הסיום היא הפקה של פרק פודקאסט ייחודי, בן 15-30 דקות, שירתק וישמח את המאזינים ויעניק לסטודנטים את כל הכלים להפקת הסכת משובח.
מרצה: יריב אופנהיימר
איש תקשורת, דובר חברתי ופוליטי, פובליציסט ושדרן רדיו (103FM, דמוקרטיוי, אתר אייס)
בעל ניסיון מעשי רב בשני צידי המתרס, הדוברותי והתקשורתי, מומחה לתקשורת פוליטית.
תקציר: תוכניות האירוח האקטואליות הן הזירה בה מתעצב השיח הפוליטי והתרבותי בישראל, הן כיכר העיר המודרנית, באולפני הרדיו והטלוויזיה מתגבש סדר היום, נקבעים גבולות השיח ומשם אף יוצאים חלק מהפוליטיקאים ומנהיגי העתיד. התחרות מול הרשתות החברתיות, והטשטוש בין עיתונאי לפרשן יצרו שיח סוער וייצרי הזוכה לתהודה והשפעה רבה.
הסדנא תעניק מבט אל מאחורי הקלעים של תעשיית האקטואליה ותוכניות האירוח, תסקור את סוגי תוכניות הדעה, תנתח את הצרכים של כלי התקשורת מול הלחצים והאינטרסים של הדוברים ובעלי הדעה, הסטודנטים ילמדו כיצד נוצר ליין אפ ונקבע סדר היום, כיצד על המראיינים והמרואיינים להתכונן לראיון, כללי האתיקה, התנסות בכתיבת טורי דעה ויצירת פודקאסטים.
בסדנא ילמדו ויתרגלו הסטודנטים את הפעולות הנדרשות טרם היציאה לתקשורת, ניסוח וחידוד המסרים, קביעת עיתוי ופלטפורמה מתאימה, אימוץ טרמינולוגיה, סימולציות, ושימוש ברשתות החברתיות על מנת לקבל ביטוי ובולטות באולפנים.
בסדנא ישולבו הרצאות אורח של דמויות בולטות בתחום.
מרצה: אבנר הופשטיין
ראש דסק התחקירים, "זמן ישראל"
תקציר:
סדנה זו בוחנת לעומק את עקרונות התחקיר העיתונאי והעיתונאות החוקרת, מתרגלת-בפועל את שיטות העבודה המקובלות בעיתונאות החוקרת, ומנתחת תחקירים בולטים על פי אמות מידה בינלאומיות ומקומיות, בכדי לפענח כיצד מגיעים לתחקיר הטוב והמעניין ביותר, כזה שישפיע על סדר היום ויעורר את הציבור לפעולה. במהלך הסדנה ניגע בכל האספקטים החשובים לעולם העיתונאות החוקרת: מהו תחקיר? כיצד יוצאים לתחקיר? מהי שאלת מחקר נכונה לתחקיר עיתונאי? שיטות איסוף מידע והצלבה, כתיבת התחקיר, הייעוץ המשפטי, איומים וסכנות לעיתונאים החוקרים, עריכת התחקיר ועוד.
הסדנא מיועדת לתלמידי תוכנית המצטיינים לדיפלומטיה ציבורית ומקצועות התקשורת
מהן האסטרטגיות המובילות בעולם לניהול מערכות בחירות? הקורס מפגיש את הסטודנטים עם הדוגמאות הבולטות ביותר מישראל, ארה"ב, אנגליה, ועוד. מטרתו של הקורס היא לפתוח צוהר בפני הסטודנטים לעולם שלם המתקיים לעיתים בקדמת הבמה הציבורית ולעיתים מאחוריה במטרה לקדם מועמד פוליטי. נבחן את האסטרטגיות הננקטות במהלך מסעי בחירות פוליטיים ונצביע על הכלים והמושגים התורמים להבנת המתרחש בזירה הפוליטית ובזירה התקשורתית בתקופת הבחירות.
הקורס יקנה לסטודנט יכולת הבנה ביחס לסיטואציות העיקריות בעולם התקשורת אשר יש להן אספקטים אתיים. הסטודנט יפתח חשיבה ביקורתית ביחס לסוגיות אלה, ויתבקש להחיל את העקרונות האתיים הנלמדים על הפרקטיקה העיתונאית.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
להבין את מורכבות החלת האתיקה העיתונאית על המדיה החדשה, ולערוך סינתזה בין ההכרעות האתיות ביחס לתקשורת הוותיקה ובין הסיטואציות אשר מזומנות בידי התקשורת החדשה ("ניו מדיה").
מטרות הקורס
הקורס יעסוק בתפקידם של דיני הבחירות והמפלגות במשטר הדמוקרטי. הקורס יעניק היכרות עם מערכת הדינים הרלוונטית לתחום הבחירות והמפלגות. יוצגו חוקי היסוד, החוקים והתקנות הבסיסיים הרלוונטיים בתחום, כמו גם הקשריהם של דינים אלה לשיטת המשפט הישראלית, עם דגש על ההקשרים לתחומים כגון המשפט החוקתי, המשפט המנהלי, דיני החוזים והדין הפלילי. יילמדו המושגים העיקריים הרלוונטיים לתחום, ויתואר מעמדו הייחודי של התאגיד הקרוי מפלגה. ייסקרו ההליכים המרכזיים להקמת מפלגה, לניהולה ולהשתתפותה במערכות בחירות. כמו כן תוצגנה ההשפעות של המסורת המשפטית, ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית על עיצובם של דינים אלה. יודגש המתח שבין הרצון האוטונומי של המפלגה, מייסדיה וחבריה וההסדרים החוזיים העוטפים אינטרסים מפלגתיים ובין הצורך בהתערבות חקיקתית הנובעת בין היתר מהרצון להבטיח את טוהר ההליך הדמוקרטי, שקיפותו והגשמת ערכי הדמוקרטיה. יוצגו ההיבטים השונים של מערכת בחירות לרבות סוגיות התעמולה, טוהר הבחירות, המימון וסדרי ההצבעה. יודגש תפקידה של ועדת הבחירות המרכזית במערכת הבחירות ותלמדנה כמה מהחלטותיה החשובות.
הסטודנטים יילמדו את עקרונות הייעוץ לפוליטיקאים: מתי, עם מי וכיצד להתראיין? איך לעמוד מול המצלמה? ממה להיזהר ומה עושה ראיון למוצלח? את הסדנא מעביר היועץ הפוליטי המנוסה, ד"ר ברוך לשם.
קורס זה ילמד אודות סוגיות בעבודת כלי התקשורת ומוסדות המדינה הרשמיים. הקורס ילמד על עבודת המדינה וכלי תקשורת במפנים, כלומר מנקודת מבטם של העוסקים במקצועות הרלוונטיים, תוך השוואה לידע העיוני שנרכש במהלך התואר. הקורס יהיה בנוי ממספר מפגשים כלליים על תעסוקה בתחומי התקשורת ובמוסדות המדינה, לצד מפגשים עם בוגרי החוג אשר יחברו את המגמות הכלליות שיילמדו בקורס לחווייה האישית שלהם לגבי הכניסה לשוק התעסוקה והעבודה בו. דרך השיעורים, הסטודנטים ילמדו על עבודת היום יום במקצועות הלימוד שלהם, תפקידים שונים בתחום הלימודים, ויקבלו השראה להמשיך לעבודה תפקידים שונים בתחום לימודיהם לאחר התואר.
בסיום הקורס הסטודנטים יוכלו:
מטרת הקורס היא הכרת מושגי היסוד הכלכליים והבנת הדילמות הכלכליות העיקריות העומדות לפני קובעי המדיניות בדרג הפוליטי. הקורס מורכב משני חלקים עיקריים: מושגי יסוד בכלכלה ובחינת היישום של תהליכי היסוד הכלכליים בניהול מדיניות כלכלית, וניתוח השפעות פוליטיות על ההתנהלות הכלכלית.
מטרת הקורס היא לגרום לסטודנט להכיר סוגיות מרכזיות במחשבה המדינית תוך מתן דגש למקורות המחשבה המדינית הלאומית והליברלית. במהלך הקורס ננתח את הנחות היסוד שעומדות בסיס התפיסה הלאומית, את הטיפולוגיה של התפיסות הלאומיות השונות ואת מעמדה של הלאומיות היום במאה העשרים ואחת. בנוסף נתחקה אחר התפתחות התפיסה הליברלית, מקורותיה והשלכותיה על מדיניות כלכלית כמו גם בנושאי דת ומדינה. דגש מיוחד יינתן לדיון בשילוב של התפיסות לכלל מכלול לאומי ליברלי והיתרונות והחסרונות שטומן בחובו שילוב זה. לסיום נדון ביישום של שילוב זה באידיאולוגיה הציונית מאז הקמת התנועה ועד ימינו אנו.
הקורס יסקור את מבנה הממשל האמריקני ואת המערכת הפוליטית בארה"ב, את מפת התקשורת בה, על השינויים המתחוללים בה בתקופה זו, ואת יחסי הגומלין שבין הפוליטיקה והתקשורת, כפי שהם באים לידי ביטוי סביב סוגיות פוליטיות המעסיקות כיום את החברה האמריקנית.
מהו אתוס של קונפליקט וכיצד הוא משפיע על יחסים בין-קבוצות במהלך סכסוך? מהם המרכיבים אשר עומדים בבסיסו של סכסוך מתמשך? ומדוע ישנם סכסוכים אשר ניתנים לפתרון בעוד שאחרים אינם ניתנים? מרכיבים פסיכו- פוליטיים מהווים נדבך חשוב בהבנה של יחסים בין-קבוצתיים ובתוך כך גם בסכסוכים מתמשכים.
אחד מהתמריצים להמשכו של סכסוך הוא האופן בו תופסים הצדדים אחד את השני, סטריאוטיפים הדדיים, חוסר אמון הדדי, דה-הומניזציה של האחר וביטחון בצדקתה של הקבוצה אליה משתייכים האנשים. לאורך השנים, כל חברה יוצרת לעצמה אתוס של קונפליקט וזיכרון קולקטיבי של הסכסוך אשר מכילים בתוכם רפרטואר שלם של עמדות ונורמות שהתגבשו לאורך קיומו של הסכסוך והן אלו גם שמביאות להמשכו של הסכסוך ולהצדקתו.
הסכסוך הופך להיות חלק מהזיכרון הקולקטיבי ומוטמע בזהותם של הצדדים השונים בסכסוך כמו למשל, במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כל אלה מקשים על סיומו של הסכסוך והוא נתפס על ידי הצדדים השונים כעיקש ובלתי פתיר. עם זאת, ההיסטוריה הוכיחה כי גם במקרה של סכסוכים מתמשכים כמו במקרה של דרום אפריקה וצפון אירלנד, הם לעיתים ניתנים לפתרון וישנה יכולת להביא את הצדדים היריבים לשולחן המשא ומתן. היכולת לשנות עמדות ותפיסות, הרצון לייצר דיאלוג עם היריב, היכולת להתנצל ולהכיר בנרטיב של הצד האחר גם הם חלק מההיבטים הפסיכו -פוליטיים של סכסוך מתמשך וטבעו.
בקורס זה נכיר תיאוריות פסיכו-פוליטיות ופסיכו- חברתיות אשר בעזרתן ננתח סוגים שונים של סכסוכים ברחבי העולם. בעזרת מחקרים אמפיריים ותיאורטיים שונים, אשר נעשו ברחבי העולם נעמוד על טיבם של סכסוכים שונים ונכיר מנגנונים פסיכולוגים שונים הן להסברת הסכסוך והן לפתרונו.
תיאור קצר של הקורס ומטרותיו
נושא הרב-תרבותיות מעמיד מדינות דמוקרטיות ואת העולם המערבי בפרט בעידן הגלובליזציה בפני אתגרים שמצד אחד מצריכים פתרונות הומאניים, דמוקרטים ואוניברסאליים ומצד שני יוצרים הטרוגניות חברתית ושסעים חברתיים. מדינות אלו מתמודדות עם ריבוי של קבוצות מיעוט אתניות/דתיות בתוכן שמחייבות אותן לבחון מחדש את הקשר בין לאום, זהות, זכויות ואזרחות. השאלה, באיזה אופן מתמודדות מדינות דמוקרטיות עם האינטגרציה של קבוצות דתיות, שפות ותרבותיות של קהילות זרים או מיעוטים בתוכה. באיזה מידה המדינה הדמוקרטית מתמודדת עם הסתירות בין זכויות הפרט לזכויות הקולקטיביות של מיעוט. הקורס יעסוק בשאלות תיאורטיות הנוגעות לאתגרים שהמדינה הדמוקרטית עומדת בפניהן של קבלת 'האחר' תוך התמודדותה עם נושאים כמו זכויות הפרט מול זכויות קבוצתיות של הקהילה, קשר בין דת ומדינה, הגירה וריבוי אתני אשר יוצרים שסעים בחברות דמוקרטיות.
הקורס ישים דגש על האתגרים שאיתם מתמודדת מדינת ישראל שזהו אתגר מורכב עבורה במיוחד בשל היותה מדינת לאום העם היהודי ובצל המשכיות הסכסוך הערבי-ישראלי. מדינת ישראל מתמודדת עם שאלות באשר לאופי המדינה, לקשר בין דת למדינה ובעיקר ביחסים בין הרוב היהודי והמיעוט הלאומי הערבי. במובנים רבים ישראל נחשבת למדינה שקיימים בה שסעים חברתיים עמוקים בין רבדיה השונים של החברה, כמו למשל בין חרדים לחילונים ובין יהודים וערבים. מציאות זו מעוררת שאלות משפטיות, חברתיות, חינוכיות ופוליטיות כמו: מהו היחס בין דת ומדינה? מהו היחס בין מדינת הלאום היהודית לבין המיעוט הערבי-ישראלי? האם תתכן זהות אזרחית משותפת תוך יצירת סמלים לאומיים משותפים? האם יש לעודד הקמת מסגרות חינוכיות משותפות שמלמדות על "האחר"?
הקורס יתקיים במתכונת של קורס א סינכרוני.
*יתכנו שינויים, הסילבוס המעודכן יפורסם באתר הקורס
תאור הקורס:
הקורס דן ביחסים שבין אמצעי התקשורת השונים וטרור לסוגיו. נעסוק באופן סיקור הטרור, ומאידך בשימושים שעושים הטרוריסטים בתקשורת ובאמצעים העומדים לרשותם בכדי להשיג את מטרותיהם, כגון; השפעה על קהלים וגיוס תומכים פוטנציאליים. נדון גם בסכנות של סייבר-טרור ובמורכבות של המלחמה המתנהלת ברשת. כבסיס תיאורטי הקורס משלב תאוריות בתקשורת המונים ומדיה חדשים, ותאוריות ומושגים מתחום המשפט והטרור. נראה כיצד ריבוי ההגדרות לטרור מהווה גורם מפריע למיגורו, נדון בהבדלים בין קבוצות טרור ובגורמים המניעים את הטרוריסט משלב האידאולוגיה לפעולה. בחלקו האחרון הקורס יעסוק גם בנרטיבים וייצוגים של טראומה. לאורך הקורס ננתח קטעי עיתונות, יומני חדשות, סדרות טלוויזיה וסרטים. הקורס משלב שיעורים מתוקשבים עם שיעורים פרונטליים והרצאות אורח.
הקורס יילמד במתכונת א סינכרונית עם מספר שיעורים פרונטלים/ שיעורים סינכרוניים בזום
הודעה על מועדים תמסר עם הפתיחת שנת הלימודים האקדמית.
שם הקורס: מתקפות סייבר ואבטחת מידע בעידן הדיגיטלי
קוד הקורס: 106000833
שם המרצה: ד"ר טל פבל
דרישות קדם: אין
סמסטר: א
סוג מפגש: מתוקשב א-סינכרוני וכן 2 מפגשים פרונטליים
נקודות זכות: 2 נ"ז
תקציר הקורס:
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם המושגים, המאפיינם והאיומים המרכזיים הקשורים באינטרנט ובמרחב הסייבר. במסגרת זו נבחן מושגי יסוד במרחב זה ובאבטחת המידע. כמו כן ילמדו סוגים שונים של מתקפות סייבר וכן אלו הקשורות ב"הנדסה חברתית" וחולשת הגורם האנושי, זאת לצד אמצעים לשמירה על "היגיינה קיברנטית" לשם התמודדות טובה יותר עם איומים אלו ובכלל זה סקירת ההצפנות הקיימות לאורך ההסטוריה כאמצעי התגוננות. עוד יעסוק הקורס בסוגיות שונות המשיקות למרחב זה ובכללן פשיעת סייבר בעידן הקורונה, וכן השימוש שעושים גורמי הטרור במרחב, גם באמצעות Fake news.
*יתכנו שינויים, הסילבוס המעודכן יפורסם באתר הקורס ב-moodle עם פתיחת הסמסטר.
מרצה: דר' שי אטיאס
ראש המחלקה להסברה במשרד ראש הממשלה לשעבר ויו"ר ״ארגון הגג הבינלאומי ((דנמרק, נורבגיה, ארה"ב וישראל) לדיפלומטיה אזרחית ישראלית״.
תקציר:
חשבת פעם להשתלב ארגון הסברה ולהשפיע על העולם?! ברוכים הבאים לעידן שלך! בעידן התודעה הדיגיטלית של ימנו כל אזרח ואזרחית המצוידים בטלפון ׳חכם׳ מסוגלים להיהפך ״למערכת חדשות אנושית״, להשפיע על סדר היום התקשורתי העולמי ולקדם מטרות חברתיות חוצות עולם. שלא כמו פעם כיום, ״לאזרחים הרגילים״ ישנה היום יכולות להקים ארגוני הסברה (מלכ״רים) ו-רשתות אזרחיות דיגיטליות (Peer2Peer Networks) שבאמצעותן ניתן לייצר לחץ אדיר על מקבלי ההחלטות ולהשפיע (ממש) על העולם בו אנו חיים.
בעידן הדיגיטלי, כל אחד ואחת יכולים להפוך למובילי שינוי גלובלי. בסדנה זו נרכוש ארסנל כלים מקיף ליצירת השפעה אזרחית בינלאומית, הכולל:
סדנת "מתחת לפני השטח": הכלים הבסיסיים לעבודת עיתונות שטח בעידן הרשתות
החברתיות
מרצה: יוסי אלי
כתב התחקירים והמשטרה בחדשות 13 במשך 8 השנים האחרונות . מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" משמש גם ככתב מלחמה
ימי שלישי בשעות 11:0013:30
תקציר:
מטרת הקורס הינה
· להבין את תפקידו של כתב שטח
· להכיר סוגים שונים של כתבי שטח
· תרגול מיומנויות בסיסיות לעריכת תחקיר וכתיבת ידיעה חדשותית.
· תרגול של איסוף מידע בשטח והצלבתו.
· הקניית מיומנויות לעבודה מול מקורות
· לבחון את ההשפעה של הרשתות החברתיות אל מול תקשורת הממוסדת
· החוויה האישית של כתב שטח
עם סיום הסדנה יוכל הסטודנט:
סדנת אומנות הריאיון העיתונאי
מרצה: נסרין אברהים
נסרין אברהים היא תושבת אבו גוש, מגישת חדשות ותכניות בערוץ 'מכאן' בערבית בתאגיד השידור הישראלי. בעבר עבדה כמגישה וככתבת בערוצים i24 ו-'מוסאווא'. היא בעלת תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות מאוניברסיטת "אלירמוכ" בירדן.
תקציר הסדנא:
לעיתונות הטלוויזיה יש כוח ייחודי למשוך וליידע את הקהל, מה שהופך את תפקידו של המראיין למרכזי בעיצוב נרטיבים והפצת מידע ביעילות. בסדנה זו ילמדו המשתתפים את מלאכת עריכת ראיונות עיתונאיים המותאמים במיוחד לטלוויזיה באמצעות שילוב של תובנות תיאורטיות, תרגילים מעשיים, ביקור בערוץ טלוויזיה, הרצאות אורחים ודוגמאות מהעולם האמיתי.
הנושאים שילמדו בסדנה:
1. הבנת המאפיינים המובהקים של ראיונות טלוויזיה בהשוואה למדיומים אחרים.
2. הכנה לראיון (תחקיר)
3. יצירת קשר ונתינת הטון
4. שליטה בטכניקות ראיון לטלוויזיה
5. שיפור אלמנטים חזותיים ואודיו
6. שיקולים אתיים בעבודת העיתונאי
7. ניתוח , שיקוף והפקת לקחים לאחר ראיון
מרצה: דרור פויר
עיתונאי, פודקאסטר, כותב. בעל ניסיון של שלושה עשורים בעיתונות כעורך וככותב. עוסק בהנגשת מדע ובפליאה מהמורכבות של הכל; כותב כתבות מדע במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, עורך ומגיש את HUJICAST, הסכת המדע והמחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים
תקציר:
מגפת הקורונה, משבר האקלים והאנרגיה, טלסקופ החלל ג'יימס ווב, בינה מלאכותית, הדפסת איברים, הארכת תוחלת החיים, מחשוב קוונטי והמעבר לכוכבים אחרים - כל מה שבאמת חשוב ומעניין בעולם שלנו וישפיע על עתידו ועתידנו, לטוב ולרע, קשור בקשר בל יינתק בהתקדמות המדעית. הצד השני של המטבע הוא שככל שהעולם נהיה מורכב יותר, כך הולך המדע ונהיה מבוזר יותר, מסובך יותר וקשה יותר להבנה עבורנו, הלא-מדענים. תקופת הקורונה, והדיון הציבורי סביב החיסונים, היתה דוגמה מצויינת - ניסוי טבעי אם תרצו - לחשיבות של הנגשת מדע בצורה נהירה ושווה לכל נפש.
כאן נכנסת לתמונה עיתונות המדע, שעל כתפיה מונחת המשימה החשובה של תיווך אמין ואחראי של השיח מדעי, ולא פחות חשוב - מונגש וברור לכל אדם, בלי נוסחאות מסובכות ומילים שאי אפשר לקרוא, ובטח שלא להבין.
בסדנה נלמד איך לגשת לנושאים חדשים ומורכבים, להבדיל בין העיקר והטפל, בין האמיתי והפייק - ולהציג אותם בפני הקוראות, הצופים והמאזינות בצורה שלא רק תסביר מה קורה, אלא גם תשים לעצמה למטרה לספר את הסיפור המופלא של היקום ושל המין האנושי בצורה שתעורר את המחשבה ותצית את הדמיון. בסדנה נפגוש אנשי ונשות מדע, עיתונאי מדע ודוברים מהתחום, נתנסה בכתיבת אייטמים מדעיים, בראיונות עם מדעניות וחוקרים, ועוד. כי מדע טוב הוא סיפור טוב, וסיפור טוב צריך שיספרו אותו כמו שצריך.
מרצה: יובל ניב
עיתונאי ועורך תרבות בקבוצת "ידיעות אחרונות"
תקציר:
סדנה זו תתייחס לאופן שבו מסקרת התקשורת הישראלית את תחום התרבות והבידור על גווניו השונים: מיינסטרים מול פרינג', תרבות מקומית מול בינלאומית, תרבות במרכז מול פריפריה. במהלך הסדנה ייחשפו הסטודנטים לצורות השונות שבהן המדיה מתייחסת לתרבות, ויקבלו כלים שיסייעו להם להשתלב בתחום ולהבין את היחסים שמתקיימים בין המערכות. בין השאלות שבהן נעסוק: איך מראיינים אמן, מה ההבדל בין כתבת פריוויו לביקורת, מה גורם לתקשורת לסקר תחומי תרבות מסוימים באופן שוטף ולהתעלם מאחרים, אילו שינויים חלו בהתייחסות התקשורת לתרבות במהלך השנים, איך נוצרים גיבורי תרבות וסלבס, מתי התקשורת נפלה בפח, ומהם האינטרסים שעומדים מאחורי אייטמים שונים שמתפרסמים בתקשורת.
מרצה: סיגל איל
עיתונאית לשעבר ואשת יחסי ציבור ותיקה.
תקציר:
ידעתם שלמעלה מ-70% מהתכנים בכלי התקשורת הם תוצר של יחסי ציבור? בסדנה נציץ אל מאחורי הקלעים של עולם התקשורת בישראל, וניחשף להשפעה הדרמטית של יחסי הציבור על סדר היום הציבור.
נלמד מה זו חשיבה עיתונאית יצירתית המאפשרת פיתוח תוכן ומהלכים לחשיפה אפקטיבית במדיות השונות, כיצד מגבשים אסטרטגיה ודרכי פעולה למיקסום החשיפה התקשורתית לשירות/מוצר/ עסק בכלי התקשורת, כללים לניסוח הודעה לתקשורת, מה זו מסיבת עיתונים ואיך בדיוק מארגנים כזו, אילו סיפורים נחשבים מבחינת התקשורת מעניינים ועשויים לייצר כתבות על הלקוח, איך מנסחים הצעות לראיונות/כתבות בתקשורת, ההבדל בין כתבה בלעדית לכתבה ראשונית ועוד ועוד. תכני הסדנה יילמדו תוך כדי התנסות במהלך יחסי ציבור שנייצר ביחד.
ננסה להקנות כלים ראשוניים בהכנת כתבה-כתובה או משודרת-בדגש על דיווח חדשותי. כתיבה לעיתון, דיווח לרדיו והכנת כתבה לטלוויזיה הן שלוש שפות שונות שאותן נלמד לדבר. עוד קודם לכן צריך לחפש את ״הסיפור״, לאסוף מידע ולבדוק עובדות. אחר כך עלינו לאתר את גיבורי הסיפור, לראיין אותם ורק אז לכתוב ולערוך. נכין ונערוך כתבות-בקבוצות ולבסוף גם ביחידים.
מרצה: טלי ליברמן
עיתונאית, כתבת, קריינית ומגישה (גל׳צ, חדשות 2 בניו יורק, ידיעות אמריקה ורשת)
תקציר:
יש הרבה דרכים לספר סיפור. אבל איך גורמים לצופים או לקוראים להרגיש שהם עצמם חלק מהסיפור?
בקורס זה, נלמד איך להבדיל בין פייק וניוז, איך מזהים סיפור טוב, עוטפים אותו באופן יצירתי, בוחרים מרואיינים מעניינים ומוציאים מהם את ׳סינק הזהב׳ ואיך אורזים את הכל לכדי כתבה מעניינת ואינפורמטיבית, ואם ממש הצלחנו: כתבה שיכולה לשנות את המציאות, ולו בקצת, לטובה. במהלך הקורס, נצפה בכתבות מגזין שנצרבו בתודעה הישראלית, ננתח כתבות ונבדיל בין סוגי הדיווח השונים. הסטודנטים יתנסו בהכנת כתבות מגזין וצבע בפורמטים שונים (טלוויזיה, דיגיטל ועיתון), ילמדו קריינות דינמית וילמדו גם כיצד להיות צרכני חדשות ביקורתיים ומודעים יותר.
מרצה: עידן דוייב,
ראש דסק החדשות של N12, חברת החדשות
תקציר:
דסק החדשות הוא מרכז העצבים של המערכת העיתונאית אליו מתנקז כלל המידע הרלוונטי (וגם הלא רלוונטי) לפרסום. עורכי הדסק הם אלו שקובעים מה יעלה ומתי, איזו בולטות ואיזה מסגור יינתנו לידיעה ומה יהיו הכותרות שעליהן כולם ידברו מיד אחר כך.
במהלך הסדנה יכירו הסטודנטים את אופן העבודה במערכת החדשותית עם דגש על חדשות באינטרנט, ויבינו כיצד פועלים במשותף בעלי התפקידים בדסק. הסטודנטים ילמדו ויתרגלו בניית אייטמים ועריכתם, מציאת מקורות מידע רלוונטיים מתוך המערכת, ביצוע תחקיר רקע לחומרים חדשותיים ועבודה חדשותית ברשתות החברתיות.
הסדנא מיועדת לתלמידי תוכנית המצטיינים ומקצועות התקשורת
סדנת מקצועות הטלוויזיה
מרצה: הדס לוי סצמסקי
עורכת חדשות, "חדשות 12", מגישה חדשות ברדיו N12
תקציר הסדנא:
מטרת הקורס היא להכיר לסטודנטים את מגוון מקצועות הטלוויזיה לפני ומאחורי הקלעים: בימוי, עריכה, הפקה, הגשה, הנחייה באולפן, עקרונות בסיסיים בצילום, עבודת הכתב ועוד. הסטודנטים יתנסו במקצועות השונים, ילמדו להכין ליין אפ לתכניות ולחדשות, יתנסו בעבודת הגשה באולפן ודיווחים מהשטח, נלמד על ההבדל בעבודת תכנית מוקלטת לשידורים חיים, נתנסה בהכנת תכנים טלוויזיונים שונים, ונבחין בין סוגי ריאיונות ותחקירים עיתונאיים. במידת האפשר נתאם אירוח של בעלי תפקידים בדסק העיתונאי בטלוויזיה כדי ללמוד מקרוב על העבודה האמיתית מאחורי הקלעים. בסוף הסמסטר נצלם תכנית טלוויזיה המבוססת על התכנים שנעבוד עליהם במהלך הקורס.
מרצה: עמיחי יעקבי
איש קריאייטיב ואסטרטגיה שיווקית, קופירייטר בעל ניסיון עשיר בעולמות התקשורת (רדיו תל אביב, העיר, עכבר העיר), התוכן (Ynet, וואלה, nana10) והשיווק (בנק טפחות, מיקרוסופט, יש עתיד ואחרים).
תקציר הסדנא:
להעניק לסטודנטים ארגז כלים שיווקיים והתנסות מעשית וחווייתית בעולמות הקריאייטיב והאסטרטגיה, החל משלב הרעיון ועד לשימוש בכליAI מתקדמים כ- chat GPT. במהלך הסדנה הכיתה תהפוך לסוכנות קריאייטיב שמייצרת מגוון תוצרים: שמות, סלוגנים, מודעות, קמפיינים, פוסטים, כתבות אאוטבריין/טאבולה, דפי מכירה, דפי נחיתה ועוד. הסטודנטים יתרגלו את השלבים השונים של תהליכי חשיבה אסטרטגית ויפגשו את המודלים שעליהם מבוסס השיווק המודרני. הנושאים יתורגלו בשיעורים ובמטלות באופן מעשי.
עם סיום הסדנא יוכל הסטודנט:
1. להבין מודלים ומושגים מרכזיים בתחום הקריאייטיב, האסטרטגיה והשיווק המודרני
2. להכיר את עקרונות ההשפעה ולהשתמש בהם בצורה אפקטיבית
3. להכיר את תוצרי הקריאייטיב שמשמשים בקמפיינים שונים, את משמעותם ואת האסטרטגיה שעומדת מאחוריהם.
4. להבין את המשפך השיווקי ואת הפנייה הנכונה לקהלי היעד בכל שלב בתוכו.
5. להכיר את המבנה של קמפיין דיגיטל מודרני חכם שעושה שימוש בקריאייטיב דינאמי.
6. לתכנן אסטרטגיה שיווקית, לבנות קמפיין חכם ולהכין תוצרי קריאייטיב אפקטיביים
תיאור הסמינר: מטרת הקורס היא לבחון את שינוי תפיסת הביטחון באירופה בפרט וביחסים הבינלאומיים בכלל. בקורס זה נבין נקודות ציון עיקריות בהתפתחות תפיסת הביטחון באירופה לאור התפתחויות היסטוריות ותרבותיות באירופה בפרט וביחסים-הבינלאומיים בכלל. נתחיל עם תפיסת הביטחון "הצרה" ו"המסורתית" שאפיינה את אירופה המודרנית כגון "דילמת הביטחון", "מאזני כוחות" ו"ביטחון קיבוצי", תפיסות שבאו לידי ביטוי בבריתות שאפיינו את אירופה בראשית המאה ה-20 על רקע מלחמות העולם, והקמתה של ברית נאט"ו בעידן שלאחר מלחמות העולם ובמשך תקופת המלחמה הקרה.
בהמשך הקורס ננתח את השינוי שחל בשיח ובתפיסת הביטחון האירופאית (שינוי המוכר כהגדרה מחדש של מושג הביטחון) לאור השינוי בזירה האסטרטגית האירופאית בפרט והבינלאומית בכלל בתחילת שנות ה-90' ונכיר מושגים חדשים כגון "ביטחון שיתופי", "קהילות ביטחון", "ביטחון אנושי", "ביטחון אונתולוגי" ו-"ביטחוניזציה" המעצבים במידה מרובה את התפיסה האסטרטגית החדשה של נאט"ו (NATO) כארגון ביטחון קולקטיבי, את הארגון לביטחון ושיתוף פעולה (OSCE) באירופה, כמו גם את יחסה של אירופה לסוגיות של מלחמות הומניטריות, טרור וסוגיית ההגירה לתוכה.
קורס זה יאפשר לסטודנטים להעריך השפעתן של תפיסת תיאורטיות, תרבותיות ונורמטיביות על פרקטיקות של ביטחון באירופה ובכלל, לנתח את תפקידה של הדיפלומטיה המסורתית והציבורית בפרקטיקות הביטחון, ויבהיר את הקשר שבין תפיסות ביטחון לפרקטיקות שיתופיות מחד, אל מול פרקטיקות אנטגוניסטיות מאידך.
תיאור הסמינר: Me-Too#, #Black Lives Matter, מחאת הדגלים השחורים ו"אני שולמן"- כולן דוגמאות למחאות שהתחילו באופן מקומי וחלקן אף צברו תאוצה גם ברמה הגלובלית כשהאינטרנט מהווה חלק אנטגרלי ככלי תקשורתי וכזירת פעולה. היום, יותר מתמיד, מדיום האינטרנט הינו במרכזו של שיח אקדמי המשלב תקווה וספקנות כאחד לגבי תרומתו האפשרית לחיזוק הדמוקרטיה בכלל והחברה האזרחית בפרט. בסמינר זה הסטודנטים יכירו לעומק את מעמדו של האינטרנט ותפקידו בכל הקשור לאקטיביזם ולפעילות של החברה האזרחית . כמו כן, נשאל האם האינטרנט מוביל לחיזוק הדמוקרטיה ומי מרוויח משימוש במדיום זה? לצורך כך, נבחן את הגישות השונות בחקר האינטרנט ונציג את השחקנים הפעילים בזירה המקוונת; מדיה מסורתיים, ארגונים לשינוי חברתי ואקטיביסטים ושחקנים אחרים. כמו כן, הסטודנטים יכירו לעומק את מעמדו של האינטרנט ותפקידו בכל הקשור לאקטיביזם ולפעילות של החברה האזרחית תוך דיון במקרים כמו אלה שהוצגו לעיל.
תיאור הסמינר: בשנים האחרונות הסביבה התקשורתית השתנתה. העידן הדיגיטלי הביא לצמיחת טכנולוגיות תקשורתיות חדשות, ערוצים ומסכים מרובים לצריכת תוכן, שינוי בהרגלי הצריכה של הקהל ושינויים רבים בדרכי העבודה של העיתונאים ושל יצרני התוכן השונים.
בסמינר נעסוק בשינויים אלה ונבחן את דרכי ההתמודדות של אמצעי התקשורת הוותיקים בסביבה תחרותית וצפופה.
*הערה חשובה: רוב המאמרים האקדמיים שנכתבו בנושאים אלה ויילמדו בסמינר הם באנגלית
תיאור הסמינר: כיצד מתקבלים מהגרים במדינות השונות? האם קיים הבדל בין סוגי המהגרים והיחס אותו הם מקבלים במדינות הקולטות אותם? האם מדינות קולטות הגירה משנות את מדיניותן בעקבות גלי טרור או שמא הקונפליקט האלים הינו רק תירוץ לסגירת שערי המדינה בפני פליטים ומבקשי מקלט?
תהליכים גלובליים כגון גלי טרור, מלחמות ומגפות עולמיות, מאיצים את תופעת ההגירה שבמסגרתה מיליוני בני אדם עוברים ממקום למקום ברחבי העולם. תופעה זו גורמת לשינויים דמוגרפיים, כלכליים, וחברתיים במדינות רבות המשפיעים על חיי היומיום של האזרחים במדינות הקולטות הגירה. הקורס יתעמק בשאלות אלו ויעסוק בגורמים המשפיעים על יחס כלפי מהגרים ובהסברים תאורטיים פוליטיים, סוציולוגיים ופסיכולוגיים על עמדות אלו. דגש יינתן להשפעות של איומים, סכסוכים פוליטיים, טרור ומלחמות על ערעור היחסים בין הזרים והילידים.
בסמינר הזה נלמד על היבטים שונים, חדשים, ומרתקים בעבודת העיתונאים בימינו: הטיות שונות בסיקור חדשותי, שימוש ברגשות, אקטיביזם עיתונאי, ועוד. שינויים גדולים עוברים על כלי תקשורת בעולם בשני העשורים האחרונים, ובהם צמצום ההיצע, ריכוזיות, והקמת כלי תקשורת פוליטיים. שינויים אלו משפיעים גם על עבודת אנשי התקשורת, בלחצים מצד בעלי כלי התקשורת והעורכים מחד, ומצד הציבור מאידך. לצד זאת, אנשי תקשורת רבים כבר לא מסתפקים בעבודה עיתונאית "רגילה" אלא פועלים בזירת הטוויטר כדי לקדם את דעתם. חלקם פועלים כאקטיביסטים למען מטרות חברתיות ופוליטיות שונות, ואחרים עובדים גם ככתבים וגם כפרשנים באופן שכבר לא ברור מהו דיווח ומהי פרשנות. בנוסף, התופעה של הטיות בסיקור בתקשורתי עומדת בלב השיח הציבורי והמחקרי בשנים האחרונות. בסמינר הזה תהייה לכם.ן הזדמנות להבין כיצד לחקור תופעות חדשות אלו, לראיין עיתונאים, לנתח כתבות, וללמוד מקרוב על התפתחויות חשובות במקצועות התקשורת.
תיאור הסמינר: כיצד אנשים מתנהגים בהקשרים פוליטיים? כיצד הערכים שלנו משפיעים על השתתפות והצבעה? מדוע ואצל מי יש ניכור כלפי הפוליטיקה והפוליטיקאים, ומדוע יש קונפליקטים בין קבוצות בפוליטיקה? על שאלות אלו ואחרות נדבר ונלמד כיצד לחקור במסגרת הסמינר. נשתמש בתיאוריות ממדע המדינה ומדעי ההתנהגות כדי להבין מדוע וכיצד אנשים מתנהגים "פוליטית" בצורות שונות, בהקשרים שונים, ובמקומות שונים. הסמינר מתאים לכל מי שמעוניינים להשתלב בפוליטיקה, לשמש ככתבים או פרשנים פוליטיים, וכן לאזרח רחב אופקים המעורב והמתעניין. הסטודנטים יכתבו עבודת סמינר בנושא המעניין אותם בשיטת מחקר איכותנית או כמותנית. הסמינר יאפשר לכם.ן להבין טוב יותר את המציאות הפוליטית בישראל ובעולם ולרכוש כלי מחקר שיעזרו לכם גם בתואר שני.
מי אחראי על קביעתו של סל התרופות בישראל? באלו תחומים רשויות מקומיות צריכות לשפר את שירותיהן לאזרח? איך נחתמו הסכמי הגז? מה הקשר בין המינהל הציבורי לבין מנהיגות? כיצד הפוליטיקה משפיעה על דמותו של המנהל הציבורי בישראל?
המינהל הציבורי וקבלת ההחלטות המתרחשת בו נוגעים בכל תחום בחיים שלנו ומשפיעים על איכותם במידה ניכרת. למידה מעמיקה אודות אלו תעניק לנו תובנות חשובות כאזרחים במדינת ישראל ובמקביל תספק לנו כלים תיאורטיים לבחינה ולהשוואה.
הסמינר מיועד לכל המתעניינים במדיניות ציבורית ולכל מי שרואה את עתידו/עתידה בשירות הציבורי.
כחלק ממטרות הקורס נלמד לזהות ולאתר סוגיות אקטואליות המצויות בראש סדר היום הציבורי, כמו כן נכיר מגוון גופים העוסקים בעיצוב מדיניות. נרכוש כלים תיאורטיים לביצוע מחקר מדיניות עצמאי ונתווה פתרון אמיתי לבעיה. במהלך הקורס נפגוש דמויות משפיעות על תהליכי קבלת החלטות ועל דמותו של המנהל הציבורי הישראלי.
תיאור הסמינר:
השתתפות הרשות השופטת במשחק הפוליטי בדמוקרטיות באה לידי ביטוי בפעילויות מכלול השחקנים המהווים חלק מזירה ציבורית זו, ובתוכה מקבלי ההחלטות הפוליטיים והביורוקרטיים, בתי משפט ברמות השונות, הרכבים שיפוטיים והשופטים עצמם. מעבר לשחקנים הפוליטיים-מפלגתיים, מול הרשות השופטת פועלים גם יזמי מדיניות כמו עורכי דין, קבוצות אינטרס, פעילים חברתיים ואנשי תקשורת המשפיעים על פעילות הרשות השופטת ומושפעים ממנה.
פעילויות שחקנים ומוסדות אלה משפיעות על סדר היום הפוליטי, על דעת הקהל ועל יכולת מנהיגים ומוסדות פוליטיים לפעול ומייצרים סביבה מורכבת של אינטרסים שונים ולעיתים אף סותרים של השחקנים השונים.
בקורס זה נתייחס למרכיבי העצמאות השיפוטית בדמוקרטיות והדרך בה זו יכולה להיפגע או להישמר. נלמד על הנושאים הנגזרים מהמונח עצמאות שיפוטית בהתייחס אל המנגנון התיאורטי שמסביר אותם, בחינה השוואתית שלהם, יישומם למקרה הישראלי ובחינתם בכיתה על בסיס למידה פעילה. יש לצין כי לא מדובר בניתוח משפטי המתייחס אל מצב החוק, פרשנותו ומשמעויותיו הנורמטיביות. מדובר על ניתוח פוליטי של התנהגות שופטים בזירה הפוליטית ותגובת הפוליטיקאים אליהם (judicial politics), העושה שימוש בכלים מתחום מדע המדינה וממשל בכדי לבחון את המשפטיזציה של הפוליטיקה והפוליטיזציה של המשפט בהקשר של מאבקי כוחות פוליטיים.