מטרות הקורס: להקנות מושגי-יסוד על המרחב המקוון ולהעניק הבנה מעמיקה של התהליכים וההשפעות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של עידן המידע. נלמד כיצד בוררים את האינפורמציה מתוך הספינים התקשורתיים והפוליטיים של הגורמים האינטרסנטיים. העבודה תיעשה מול חומרים קונקרטיים, ומתוכה יועלו גם הסוגיות העקרוניות.
מטרות הקורס:
הקורס נועד להקנות לסטודנטי ות והסטודנטים מיומנויות משולבות של קריאה וכתיבה אקדמית ולספק להם/ן כלים חיוניים בהתמודדות עם קריאת, הערכת וכתיבת טקסטים מדעיים ופופולאריים. הדגש בקורס זה הוא על פיתוח אוריינות מדעית ויכולות קריאה ביקורתית.
תפוקות למידה:
השתתפות פעילה, קריאה, והכנה לכל מפגש יעניקו לסטודנ טיות והסטודנטים -
• הבנה של כללי כתיבה מדעית ויישומם
• יכולת זיהוי הבדלים בין הכתיבה התיאורטית והכתיבה האמפירית
• יכולת זיהוי הבדלים בין המחקר האיכותני והמחקר הכמותני
• יכולת זיהוי ויישום מבנ ים ואסטרטגיות של סוגי כתיבה שונים
• טכניקו• אסטרטגיות ות לעיבוד ולתמצות של טקסטים מדעיים
• כלים לאיזכור וציטוט טקסטים אקדמיים ופופולארי ים
כלים לכתיבת עבודה אקדמית
מטרות הקורס:
הקורס מהווה המשך ישיר לקורס מבוא בדיפלומטיה ודיפלומטיה ציבורית ובמהלכו יכירו
הסטודנטים ויבחנו פרקטיקות של דיפלומטיה ציבורית בהקשרים בינלאומיים שונים כגון
התערבויות הומניטריות, מצבי קונפליקטים בין-מדינתיים ממושכים, ומשבר ההגירה. כמו כן,
תיבחן הדיפלומטיה הציבורית של מדינות שונות באזורים גיאוגרפיים שונים בעולם. לבסוף, נדון
בסוגי ות אתיות המלוות את הדיפלומטיה הציבורית, ובביקורת הרווחת כלפי הדיפלומטיה
הציבורית.
תשומות למידה:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
1 .לנתח באמצעות מושגים ותיאוריות מרכזיות בדיפלומטיה הציבורית סוגיות פוליטיקה
הבינלאומית והעולמית.
2 .לנתח באמצעות מושגים ותיאוריות כלליים בדיפלומטיה הציבורית תרחישים ופרקטיקה
מקומיים באזורים גיאוגרפיים ומדינות ספציפיות.
3 .להכיר סוגיות אתיות וביקורתיות
מטרת הקורס היא עיצוב וחיזוק מיומנויות כתיבה וכשירות לשונית. הקורס מבטא את השילוב בין תחומי ההבנה וההבעה, תוך תרגול והכרת אסטרטגיות רטוריות, לשוניות ויצירתיות לכתיבה עיונית.
מטרת הסדנה היא עיצוב וחיזוק מיומנויות יכולת הצגת מסר בעל פה, בניית נושא והצגתו בפני קהל. הסדנה מבטאת את השילוב בין תחומי ההבעה בעל פה והבעה בכתב, תוך תרגול והכרת אסטרטגיות רטוריות, מנטליות, לשוניות ויצירתיות אשר ישמשו להעלאת הביטחון העצמי בדיבור בפני קהל. הסדנה נועדה להקנות למשתתפים/ות ארגז כלים מעשי אשר ימקד את יכולת החיבור למגוון קהלים ואת סודות השכנוע וההשפעה, ישפר את מיומנות 'סיפור הסיפורים' באופן מעניין ומעורר השראה, ויסייע בתרגול דרכי התמודדות עם פחד קהל ומצבי לחץ.
הקורס מלמד כיצד לבצע ניתוחים סטטיסטיים בעזרת תוכנות המחשב אקסל ו-SPSS. הסטודנטים יקבלו כלים חשובים לעולם התעסוקה שיאפשרו להם שליטה טובה בתוכנות אלו לשימושים שונים.
בקורס נלמד את עקרונות הכתיבה לכלי התקשורת המסורתיים (כמו עיתונים) והחדשים (מדיה דיגיטלית). נלמד כיצד לבחור כותרות ואת חמשת השאלות המנחות לכתיבה עיתונאית. כמו כן נלמד כיצד לכתוב טור דעה לעומת תחקיר, ועוד.
תנועות מחאה אזרחיות הן חלק מהמציאות הפוליטית שבה אנו חיים. ברחבי העולם, אזרחים יוצאים לרחובות כדי למחות על מדיניות הממשל, לאתגר את השלטון, ולדרוש שוויון הזדמנויות, הגדרה עצמית, או שינוי מדיניות. כוחן של תנועות מחאה אזרחית הולך ומתעצם בעידן הרשתות החברתיות המאפשרות השתתפות אזרחית נרחבת, חוצת גבולות ותרבויות.
קורס זה דן בשאלות הקשורות במחאה ובהתנגדות לא אלימה ובוחן את הטקטיקות, אסטרטגיות ודרכי פעולה של המארגנים, המשתתפים, והתומכים במחאות אלו. בין היתר, נבחן מקרוב מהם מקורות הכוח של מחאה אזרחית. מהן הטקטיקות של תנועות מחאה אזרחיות ובאילו תנאים מחאות אלו מצליחות להביא לשינוי חברתי ופוליטי? עוד נלמד אודות תפקידם של שחקנים בינלאומיים בהצלחת וכישלון מאבקים אלו.
תפוקות הקורס: עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים
תאור הקורס:
בקורס זה נלמד על הולדת הפוליטיקה הישראלית בתקופת טרום המדינה ועל התפתחותה בעשרות השנים שאחרי קום המדינה עד ימינו אנו. בקורס נבחן תקופות היסטוריות מובחנות כגון תקופת בן-גוריון כראש ממשלה ושלטון מפא"י; המהפך הפוליטי ומעבר לשיטה דו-גושית; ועד תקופת הדומיננטיות של הימין הפוליטי בשני העשורים האחרונים. בקורס נלמד על מפת המפלגות כפי שהתפתחה ברבות השנים ועל הרכבת קואליציות. נכיר אירועים היסטוריים מרכזיים שהשפיעו על הפוליטיקה הישראלית, שחקנים מוסדיים מרכזיים שעיצבו את כללי המשחק, ואת הדילמות המרכזיות של הפוליטיקה הישראלית.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
להכיר את השורשים ההיסטוריים של המערכת הדמוקרטית הישראלית.
להכיר את התפתחות המערכת הפוליטיות לאורך תקופות היסטוריות שונות.
לסווג את המפלגות השונות ולדעת להרכיב קואליציה בישראל.
להכיר אירועים היסטוריים חשובים בפוליטיקה הישראלית.
להכיר סוגיות פוליטיות מרכזיות בפוליטיקה הישראלית.
דיפלומטיה היא אומנות ניהול המשא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של מדינות וארגונים בינלאומיים לשם קידום מדיניות החוץ. דיפלומטיה ציבורית מתייחסת למאמצים שעושים מדינות וארגונים בינלאומיים ממשלתיים ולא ממשלתיים לקדם את האינטרסים שלהם באמצעות השפעה על הציבור במדינות זרות ועל דעת הקהל הבינלאומית. מאמצים אלו הפכו מרכזיים בעידן של גלובליזציה וטכנולוגיות חדשות ומכאן החשיבות של ההכרות עם הדיפלומטיה הציבורית ורכישת כלים לניתוחה ויישומה. מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם המושגים המרכזיים והאסטרטגיות השונות של הדיפלומטיה והדיפלומטיה הציבורית כגון שימוש בעוצמה רכה, הסברה מול תעמולה ושכנוע כפי שבאים לידי ביטוי בפורמטים שונים של הדיפלומטיה הציבורית. למשל, דיפלומטיה דיגיטלית ותרבותית. בתוך כך ילמדו הסטודנטים להבחין בין דיפלומטיה ציבורית לתופעות קרובות כגון דיפלומטיה מסורתית ותקשורת מתווכת, יכירו את יחסי הגומלין בין דיפלומטיה ציבורית לבין תקשורת, דעת קהל ומדיניות חוץ. נסיים את הקורס בדיון אודות המדדים שבנמצא על מנת להעריך הצלחתה או כישלונה של דיפלומטיה ציבורית.
תיאור הקורס
הקורס מציג גישות, תיאוריות ומודלים מרכזיים בתחום תקשורת ההמונים, במטרה לאפשר היכרות ראשונית עם מושגי היסוד בתחום. במהלך השנה נעסוק בתיאוריות השונות, בשיטות המחקר המקובלות בתחום התקשורת ונתמקד במקרי בוחן תקשורתיים עדכניים מנקודת מבט חברתית, תרבותית, פוליטית וטכנולוגית.
עם סיום הקורס בהצלחה תוכלו:
להסביר את הגישות התאורטיות המרכזיות לחקר התקשורת
לפרט את מרכיביהם של התאוריות והמודולים המרכזיים בתקשורת
להציג את המחקרים מרכזיים בתקשורת ואת ממצאיהם
לקשר ולהשוות בין התאוריות השונות
ליישם את התאוריות והמודלים שנלמדו בניתוח של טקסטים תקשורתיים חדשים
נושאי הקורס:
מהי השפעה?
השפעות התקשורת – שלב ראשון (השפעה כל יכולה)
השפעות התקשורת - שלב שני (השפעות מוגבלות)
השפעות התקשורת – שלב שלישי (השפעות חזקות מאוחרות)
אירועי מדיה
תאוריות של תקשורת וטכנולוגיה
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם המושגים המרכזיים והתופעות העיקריות במדע המדינה. בחלקו הראשון של הקורס נלמד ונגדיר תופעות ומושגים מרכזיים כגון פוליטיקה, כוח, סמכות ולגיטימציה, המדינה, ריבונות, ומדינות כושלות, אידיאולוגיה ולאומיות, ומשטרים לא דמוקרטיים. בחלק השני של הקורס יינתן דגש להבנת הדמוקרטיה והדמוקרטיה הליברלית, לסיבות להופעתה, השוואתה למשטרים אחרים, להתפשטותה בגלי הדמוקרטיזציה, ובזיקתה לתנועות מחאה. כמו כן, נכיר תופעות והיבטים חשובים שמשפיעים על הדמוקרטיה כגון חברה אזרחית ותרבות פוליטית.
מטרת הקורס:
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם המושגים המרכזיים והתופעות העיקריות במדע המדינה. בחלק זה נדבר תחילה על משטרים דמוקרטיים נאפיין את הדמוקרטיה הפרוצדורלית אל מול הדמוקרטיה הליברלית. דגש מיוחד יינתן להבנת הדמוקרטיה, לסיבות להופעתה, בהשוואתה למשטרים אחרים, ולהתפשטותה בגלי הדמוקרטיזציה ובזיקתה לתנועות מחאה. כמו כן, נכיר תופעות חשובות שמשפיעות על הדמוקרטיה כגון חברה אזרחית, שחיתות, ותרבות פוליטית. הסקירה של הנושאים השונים תאפשר גם היכרות עם גישות מרכזיות במדע המדינה.
תפוקות הקורס:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים:
להבין מושגים מרכזיים במדע המדינה ולזהות אותם בתופעות פוליטיות.
להבין מהי 'דמוקרטיה', להכיר את מגמת הדמוקרטיזציה ואת התיאוריות להתפשטות הדמוקרטיה בעולם, להתייצבותה ולהתערערותה.
להכיר גורמים המשפיעים על תפקוד הדמוקרטיה.
להכיר גישות מרכזיות במדע המדינה.
מטרת הקורס היא לאפשר לסטודנטים לפתח מיומנויות קריאה ביקורתית של טקסטים פוליטיים, תוך חשיפת הבניות פוליטיות ותרבותיות ואסטרטגיות שיחניות של טקסטים.
הקורס מאמץ גישה ביקורתית לחקר השיח (Critical Discourse Analysis -CDA) ומיישמו על השיח הפוליטי הישראלי העכשווי בזיקה לשיח הפוליטי העולמי.
הסטודנטים יתוודעו לאסטרטגיות שונות אותן חושף מחקר השיח הביקורתי כגון: הכלה, הדרה והזרה, הנחות-מוקדמות, ניכוס מחדש ועוד. הקורס יסקור את יחסי כוח בחברה הישראלית דרך "משקפיים שיחניות" כדי לעמוד על הדרכים באמצעותן השפה משמשת לביסוס וביצור תפיסות עולם ויחסי כוח בחברה. בין היתר, יעסוק הקורס בשיח לאומי, שיח בטחוני, שיח פמיניסטי, שיח מזרחי שיח השכול ועוד.
התקשורת היא שחקן מרכזי וחשוב במערכת הפוליטית: סדר היום הפוליטי משפיע על סדר היום התקשורתי ובמקביל גם מושפע ממנו. בקורס נסקור נקודות השקה בין סדר היום הפוליטי לבין דעת הקהל, בין סדר היום התקשורתי לסדר היום הפוליטי והמדיני ועוד.
מטרות הקורס:
השיעור נועד להקנות הכרה של חלוקת הסמכויות בין שלוש הרשויות, הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. בשעור נלמד סוגיות מרכזיות לתפקודה של כל אחת מהרשויות. כמו כן, נלמד על המסכות המנהלית והביקורת על שיקול הדעת המנהלי. נלמד גם על עבירות שחיתות: שוחד, הפרת אמונים.
תשומות למידה:
:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
לקרוא קריאה ביקורתית פסקי דין תוך אבחון שאלות משפטיות ושאלות עובדתיות
להסביר את תפקיד שלו שלוש הרשויות השונות ובעיקר את תפקיד הרשות השופטת
להסביר את משמעות היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית
להבין מושגי יסוד במשפט מנהלי ולזהות את עילות ההתערבות המנהליות
להכיר וליישם עברות שחיתות ואת החשיבות של שמירה על טוהר המידות הציבורי
ליישם ולנתח "מקרי מבחן" חוקתיים
מטרות הקורס
מטרת הקורס להכיר את אמצעי המדיה השונים: העיתונות, הרדיו, הטלוויזיה והאינטרנט. כאשר לגבי כל אמצעי מדיה נדון בשורשיו, ההתפתחות ההיסטורית שעבר, דוגמאות מרכזיות במפת התקשורת הישראלית, יחסי הגומלין בין אמצעי המדיה השונים והשינויים העכשוויים שעוברים אמצעי המדיה.
תפוקות הקורס:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
להכיר את ארבעת אמצעי המדיה השונים – עיתונות, רדיו, טלוויזיה ואינטרנט ואת השינויים המרכזיים שחלו בכל אמצעי מדיה לאורך השנים באופן גלובלי ובהקשר המקומי-הישראלי ואת מאפייניו המרכזיים.
לעסוק בסוגיות אקטואליות ולנתח את המשברים והאתגרים העומדים לפתחם של אמצעי המדיה כגון משבר העיתונות המודפסת ומאפייני העיתונות המקוונת, השידור הציבורי ועקרונותיו אל מול השידור הפרטי ועקרונותיו.
מטרת הקורס: הקניית כלים והבנת מושגי יסוד למחקר אקדמי.
תיאור הקורס:
כל מערכת פוליטית ניתנת להבנה רק במושגי ובערכי האנשים החיים במסגרתה, המשאבים העומדים לרשותה, האתגרים הניצבים בפניה והמוסדות שהוקמו על-מנת להתמודד עם האתגרים הללו. ישראל הינה מערכת מורכבת ודינמית שהתפתחה בפרק זמן קצר יחסית. במרוצת השנים חלו בה שינויים פוליטיים, חברתיים ומדיניים מעמיקים אשר הותירו את חותמם על מבנה המשטר ואופיו. קורס זה יסקור את ההיסטוריה של מדינת ישראל מנקודת מבט משטרית ופוליטית, לפי רצף כרונולוגי. במסגרת זו ינותחו אירועים ונושאים מרכזיים אשר עמדו בעבר ועומדים כיום בלב סדר היום הציבורי (פרשת לבון, מלחמת ששת הימים, המהפך, דת ומדינה, המיעוט הערבי ועוד) והשפיעו עמוקות על המערכת הפוליטית.
התקשורת השיווקית מקיפה אותנו מכל עבר: פרסום, יחסי ציבור, קידום מכירות, מכירה אישית, חסויות, תוכן שיווקי, שיווק ישיר, רשתות חברתיות ועוד. הקורס נועד להקנות ללומדים בו את ההכרה של המרכיבים השונים בתקשורת השיווקית, את האבחנות ביניהם ואת התפקידים שהם ממלאים בהעברת המסר מהמשווק לצרכן.
הקורס יסקור מודלים בסיסיים בתכנון תקשורת שיווקית תוך שימת דגש על התפיסה המודרנית הגורסת שילוב ותיאום בין כל מרכיבי התקשורת השיווקית בהקשר של הפעילות השיווקית של ארגונים עסקיים, חברתיים וציבוריים.
מטרת הקורס הינה להכיר לסטודנטים את האקטיביזם העיתונאי שמאתגר את העיתונות הממוסדת על צורותיה וגווניה. במהלך הקורס נכיר לעומק את יתרונותיו וחסרונותיו של האקטיביזם העיתונאי. האם עיתונאים אקטיביסטיים הפכו מנשוא הסיקור למסקרים אירועים שבהם הם קשורים? מדוע עיתונות אקטיביסטית מאתגרת את כלי התקשורת הממוסדת או שזו דרך להביע אי אמון בתקשורת הישראלית? עיתונאים אקטיביסטים מקדמים נושאי סיקור מתוך אג'נדה אישית ברורה. בסיקורם טמונה מחויבות לאג'נדה מסוימת או לשאיפות פוליטיות או חברתיות שבגינן הפכו לעיתונאים, ועל כן יש לצרוך את הסיקור שלהם בביקורתיות. על נושאים אלו והיבטים מעשיים נוספים נלמד ואף נתרגל בסדנה זאת.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
בעולם בו לתמונה הוויזואלית חשיבות עצומה, מן הראוי להכיר את הבסיס לתהליך היצירה הראשוני של התמונה הנעה – הווידיאו. בסדנה נעשה הכרות עם יסודות הצילום והעריכה בווידיאו באמצעות הטלפון החכם - הסמרטפון. נלמד לצלם באמצעות מצלמת הסמרטפון, ולהתגבר על מגבלות בצילום האוטומטי. נעשה הכרות עם יסודות העריכה בווידיאו באמצעות תוכנה בסיסית. נעמוד על חשיבותו של הקול בתיעוד בווידיאו. נתרגל את יסודות הריאיון. נלמד מושגי יסוד בצילום, בקומפוזיציה ובעריכה. נכיר את יסודות הכתבה הטלוויזיונית ואת סוגי הכתבות. נתרגל וננתח בכיתה עבודות סטודנטים בצילום, בעריכה ובהכנת כתבה.
עם סיום הקורס בהצלחה ירכוש הסטודנט את המיומנויות הבאות:
הכרות עם עולם המושגים בתחום הצילום והקומפוזיציה.
צילום באמצעות מצלמת הסמרטפון בצורה מיטבית.
הקלטת קול בצורה מיטבית, ובהתחשב בתנאי הסביבה.
ביצוע ריאיון ושילובו בכתבה.
עריכה בסיסית של חומרי גלם בווידיאו.
הכרות עם סוגי הכתבות בתקשורת וכיצד הן משתלבות בדיווח העיתונאי.
הכנת כתבה קצרה באורך של דקה עד שתי דקות.
בסדנא זאת הסטודנטים יילמדו את סודות השיווק הדיגיטלי בכלים כגון פיייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, גוגל ועוד.
הקורס יעסוק בבחינה של התחומים המשפטיים העיקרים הנוגעים לעולם התקשורת. במסגרת זו יידונו בין היתר דיני לשון הרע, חופש הביטוי, הגנת הפרטיות, סוגית החיסיון, איסור פרסום, זכויות יוצרים, דיני פרסומות וכיוצ"ב. תיסקרנה מגבלות חופש הביטוי של כלי התקשורת נוכח הדין. ייבחן אלו ביטויים, אינטרסים ותפישות עולם באים לידי ביטוי בחוק איסור לשון הרע, ואלו מגמות, תפיסות עולם ואינטרסים חברתיים מתבטאים בפסיקת בתי המשפט בישראל בתחום זה בשנים האחרונות. יידונו הצדקות שונות של אינטרסים אלה והביקורת עליהן. ייסקרו השינויים בהיקף ההגנות העומדות לרשות עיתונאים בפני תביעות בחברה מקוטבת ואי-הסכמית מחד אך פלורליסטית, רב תרבותית ורב קולית מאידך. נבחן כיצד פרופסיית העיתונאי מושפעת מהאיום המתמיד בתביעות-דיבה. בין היתר תיבחנה סוגיות חופש הביטוי באינטרנט, הקשר בין תפיסות שונות של דמוקרטיה לבין תהליך עיצוב גבולות חופש הביטוי, וכן עיצוב פרקטיקות עיתונאיות לצמצום חשיפה לסיכונים משפטיים.
קורס זה דן במערכת היחסים שבין אמצעי תקשורת ובין תהליכים דיפלומטיים מסביב לעולם בדגש על מושג המשבר וניהולו. הקורס יתמקד במקומן של טכנולוגיות תקשורת בשיקוף, יצירת, שינוי ושימור משברים, ובמשמעויות הפוליטיות העולות מתפקודן. במהלך השנה נתמקד בתקשורת ודיפלומטיה ציבורית בהקשרים מקומיים וגלובליים תוך שימת דגש על נושאים כמו לאומיות, גלובליזציה, תרבות ועוד. בתוך כך, נערוך קריאה ביקורתית של מחקרים, מושגי מפתח ותיאוריות מתחום המדיה, נמקם אותם ביחס לתהליכים דיפלומטיים, ונעמוד על משמעותם בניהול משברים מקומיים ובינלאומיים ובהבנת הזירות הפרטיות והחברתיות של חיינו הפוליטיים. מקרי הבוחן אותם נבחן יובילו להבנה עמוקה של מערכת היחסים הסבוכה בין מדיה, מדינה ואזרחים.
הקורס יסייע לסטודנטים לבנות תכנית אסטרטגית להגשמה אישית ומקצועית בתחום התקשורת הפוליטית. התכנים שילמדו בקורס משלמים את הקורסים והסדנאות הנלמדים בחוג לפוליטיקה ותקשורת ויקנו לסטודנטים ערך מוסף חשוב וייחודי במציאת תעסוקה.
הסטודנטים ילמדו מהו הון אנושי, אמון והדדיות בעבודת צוות, אינטליגנציה רגשית וכיצד הם משפיעים על התפתחות מקצועית בעולם המשתנה של ימינו. הסטודנטים יפתחו מודעות עצמית לדפוסי התנהגות, לכישוריהם ולתדמיתם בעיני אחרים במקום הלימודים ובעבודה. בנוסף, הקורס יסייע לסטודנטים להבין מהי רשת חברתית ותועלותיה וכיצד יוכלו לבנות רשת חברתית-מקצועית. בעזרת הכלים הללו ונוספים, הסטודנטים יפתחו חשיבה אסטרטגית להגשמה מקצועית-אישית.
את הקורס יעבירו מרצים מהחוג לפוליטיקה ותקשורת וגם מרצים אורחים מחוגים שונים במכללה ומחוץ למכללה. בנוסף, הסטודנטים ישמעו מבוגרי החוג על הכלים שעזרו להם להתקדם מבחינה מקצועית ויחלקו את ניסיון החיים שלהם.
הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגי יסוד בתורת המנהל הציבורי, תוך ניתוח סוגיות מפתח מן המציאות הישראלית. שימת דגש מיוחדת תינתן לסוגיות הליבה הנוגעות לשירות הציבורי במדינות דמוקרטיות מערביות לדוגמא: יחסי המנהל הציבורי עם הפוליטיקה, מבנה ומאפייני השירות הציבורי (הבירוקרטיה), הרפורמות בשירות הציבורי ,תהליך התקצוב ועוד.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל/תוכל הסטודנט/ית:
1. להבין מושגים מרכזיים בחקר המנהל הציבורי
2. להבחין בין דגמים שונים של מנהל ציבורי
3. להיחשף לתופעות ומאפיינים של המגזר הציבורי בישראל
4. ללמוד לנתח תהליכים המתרחשים במגזר הציבורי בישראל ובמדינות נוספות.
ד"ר רוט-טולדנו הדס
תיאור הקורס:
כיצד מנהיגים מקבלים החלטות? מהן הבעיות עמן מתמודדים מקבלי החלטות בעולם ובישראל בפרט? האם קיים מודל שבעזרתו ניתן לקבל את ההחלטה המוצלחת ביותר? בשאלות אלו וברבות אחרות עוסק הקורס הזה. מטרתו להציג את עולמם המורכב של מקבלי החלטות .כל אחד מן השיעורים יתנהל כדיון בסוגית מדיניות ציבורית עדכנית. דרך התבוננות בסוגית מדיניות ילמדו העקרונות והמושגים של התחום המחקרי.
הנוכחות חובה. השתתפות פעילה בקורס נדרשת לצורך דיון בסוגיות השונות.
הערכת הסטודנטים בקורס:
מבחן: 70% מהציון הסופי
מטלות: מטלת חובה שערכה הוא 30%
ציון עובר: 60
מטרת הקורס:
מטרת הקורס היא לתרגם את הכלים שנרכשו בקורס מעבדת תקשורת בפרט, ובתואר עד כה בכלל, ולהבין כיצד כלי התקשורת ואנשי תקשורת עובדים בפועל. לב הלמידה בקורס מבוסס על מפגשים וראיונות עם עיתונאים מכלי תקשורת שונים. הסטודנטים יראיינו אנשים העובדים בתקשורת לאחר גיבוש נושאים עם מרצה הקורס. הסטודנטים ילמדו אודות העבודה המקצועית והדילמות המקצועיות בתחום מפי אנשי ונשות תקשורת ויתנסו בכתיבת כתבות על עבודת התקשורת לגווניה. הלמידה תתבצע גם בראיונות בכיתה ופגישות פנים לפנים, וגם דרך מפגשי כיתה משותפים בהם הסטודנטים יציגו את הלקחים שלהם מהקורס.
תפוקות הקורס: עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט
זהו קורס ייחודי המבוסס על שני ימי סיור סביב נושאים וקבוצות בחברה הישראלית. את הלמידה נעשה בעיקר בשטח, דרך מפגשים ושיחות עם אנשים מיוחדים ונלמד מהם ונצפה בקהילות שלהם בשטח. קורס מיוחד במינו.
הכרה וניתוח של מערכות כלי התקשורת במדיות השונות. במהלך הקורס נלמד את מבנה ההיררכי והמקצועי של מערכות התקשורת השונות: רדיו, טלוויזיה, אינטרנט ועיתונות מודפסת - בדגש על מערכות החדשות. בקורס נבין כיצד עיתונאים ועובדי מערכת עובדים בפועל בארגוני התקשורת המייצרים חדשות ואת מקומו של העיתונאי בתוך מסגרת שמייצרת חדשות למטרות רווח לצד מחויבותו לכללי אתיקה ומקצוע. נלמד גם את התהליך שכתבה עוברת משלב הרעיון ועד שהיא מפורסמת או משודרת.
קורס זה נותן סקירה של יחסי החוץ של ישראל סביב סוגיות עדכניות כגון הסכסוך הישראלי-פלשתינאי, סוגיית מבקשי המקלט, מדיניות הגרעין, ומסביר את ההחלטות והמניעים של המנהיגות הישראלית, עם דגש על ההקשרים הגיאופוליטיים שבהם התקבלו החלטות אלו. הקורס סוקר ומסביר את מדיניות החוץ של ישראל כלפי המזרח התיכון, אירופה, ארה"ב, רוסיה דרום אמריקה, ארגונים בינלאומיים כגון נאט"ו והאו"ם והתפוצות ודן בדילמות של מקבלי ההחלטות. כמו כן, במהלך השיעורים ינתחו הסטודנטים כתבות עיתונאיות מישראל כמו גם כתבות של התקשורת הזרה שסקרו את הסוגיות שידונו בקורס במטרה לפתח ארגז כלים שישמש את הסטודנטים בסיקור סוגיות במדיניות החוץ הישראלית בקורס מיזם שדה ובכלל.
לקורס שתי מטרות עיקריות:
1. להקנות לסטודנט כלים ביקורתיים לניתוח הקשר שבין פוליטיקה ותקשורת. הבנת סוגיות מגוונות כגון יחסי הגומלין שבין המוסד הפוליטי לבין מוסד התקשורת, תפקוד התקשורת בתקופת בחירות ובייצוג פוליטיקאים, וכן האופן שבו מתפקדת התקשורת בייצור שיח של משברים ומלחמות כמו גם שיח של שלום. כמו כן, נבחן כיצד מייצגת התקשורת שחקנים שמבקשים לקדם שינוי חברתי וקבוצות מיעוט בחברה.
2. להקנות לסטודנטים כלים ומיומנויות אקדמיים לכתיבת עבודה אמפירית עצמאית.
תשומות למידה:
1. בסיום הקורס, הסטודנט יכיר לעומקן סוגיות נבחרות בהתייחס לקשר שבין פוליטיקה-תקשורת וידע לנתח סוגיות אלה באופן מעמיק ושיטתי.
2. באמצעות הכלים שיינתנו בקורס, הסטודנט יבחן את הסוגיות הנידונות בקורס לא רק מבחינה תיאורטית אלא גם יערוך מחקר אמפירי עצמאי אותו יציג בעבודת פרו-סמינר מסכמת.
מטרתו העיקרית של הקורס היא להקנות לסטודנט כלים ביקורתיים לניתוח שיח הביטחון הישראלי. הקורס יעקוב אחר ההבניה הפוליטית, התקשורתית והתרבותית של מושגים ביטחוניים והתמורות שחלו בהם מאז קום המדינה. מושגי היסוד שיילמדו בקורס הם 'שלום' ו'מלחמה', ואופן עיצובם בשיח הציבורי בארץ וגם בעולם.
הכלים האנליטיים שילוו את הקורס הם 'שיח המלחמה הנורמאלית' ו'שיח הזרת השלום', מנגנונים שהתפתחו בתרבות הישראלית לאורך השנים, ומתגוונים במהלך מלחמות ישראל. את הקורס תלווה צפייה בסרטים תיעודיים כחלק מהבנת השיח הישראלי העוסק ב'מלחמה' ו'שלום' ובמקביל להכרת פרקים בהיסטוריה של ישראל.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל:
להבין לעומק את המושגים 'שלום' ו'מלחמה', על המארג הסמנטי והתרבותי שלהם.
לרכוש כלים ביקורתיים לניתוח שיח השלום והמלחמה בישראל ובעולם.
להכיר פרשיות מרכזיות בתולדות ישראל הנוגעות למלחמה ושלום.
מטרות הקורס:
קורס זה בוחן את הקשר בין השיח במדיה להבניית זהויות בדגש על מיעוטים. נבחן סוגיות של ייצוג וצריכה של סוגי מיעוטים כמו: מיעוט לאומי, מיעוט תרבותי, מיעוט סוציולוגי ומיעוט מגדרי תוך כדי שימוש בתיאוריות בתקשורת, תיאוריות של זהות, תיאוריות של לאומיות וגלובליזציה. כמו כן, במהלך הקורס נתעמק בהבנה תיאורטית של "הכחדה סימבולית" של קבוצות מיעוט שונות בישראל. לימודי הקורס יקדמו הבנה טובה יותר כיצד תכני המדיה שונים כגון: חדשות, דרמה, בידור, פרסומות וסאטירה, משפיעים על תפיסותינו את קבוצות המיעוט השונות וכיצד קבוצות אלה צורכות ותופסות את ייצוגן התקשורתי.
תוצרי למידה- בסיום הקורס, הסטודנטים ידעו:
הקורס מיועד להקנות ידע במאפייני המחקר האיכותני על הגישות השונות שבו ועל הכלים המחקריים שמשמשים חוקרים בחקר תופעות במדעי החברה בכלל ובלימודי תקשורת-פוליטית בפרט.
תשומות למידה:
הסטודנטים ירכשו מיומנויות בקריאה ובניתוח טקסט מחקרי.
הסטודנטים יכירו את תפישת העולם הקונסטרוקטיביסטית ואת הרציונל המנחה חוקרים במחקר איכותני.
הסטודנטים ירכשו מיומנויות מחקריות תוך הכרות עם הכלים המדעיים המקובלים במחקרים איכותניים ותרגול יישום הכלים המחקריים השונים במכוונות לקראת כתיבת עבודות סמינריוניות.
מטרת הקורס: הקניית ידע בסיסי על מחקר בשיטות כמותיות, על מושגיו הבסיסיים, עקרונותיו ושיטות העבודה המאפיינות אותו. הענקת יכולת לבחון את אמינותם של דיווחים אודות תוצאות מחקרים וכן הכנת היסודות ללימודי המשך מחקריים, במידה והסטודנט/ית ת/יהיה מעוניין בכך.
מטרת קורס זה היא להציג את סיפור הדרך בה התגבש העולם בו אנחנו חיים דרך תחנות יסוד ותהליכים מרכזיים שהביאו להתהוות העולם הפוליטי של ימינו בו הדמוקרטיה הליברלית הפכה להיות המשטר השכיח ביותר בין צורות המשטרים בעולם. הקורס מציג דילמות ערכיות, ביקורות, רעיוניות פוליטיים מרכזיים, אתגרים אידאולוגיים, תהליכים ואירועים היסטוריים שדרכם התגבשה האידיאולוגיה הדמוקרטית-ליברלית. נתחיל את הקורס בבחינת החיים והחברתיים והפוליטיים של בני האדם לפני התיישבות הקבע ואחריה. נעסוק בדמוקרטיה היוונית ובאתגרים הדמוקרטיים שלה. נבחן את ההצדקות הראשונות למדינה אצל מקיאוולי והובס, מנקודת מבטם של השליט והאזרחים. לאחר מכן נבחן את התגבשות הרעיונות הליברלים באנגליה, ארה"ב וצרפת של המאות ה-17-19 לנוכח אירועים פוליטיים משמעותיים. משם נעבור לבחון את המהפכה התעשייתית שחוללה שינויים כלכליים, חברתיים ופוליטיים עצומים. נלמד את התגובה המרקסיסטית למהפכה התעשייתית ואת עליית הקומוניזם שבהשראתה. נלמד את עליית הלאומיות הליברלית במאה ה-19 ואת הלאומנות הפשיסטית של המאה ה-20. נסיים בהסבר ניצחון האידיאולוגיה של הדמוקרטיה הליברלית במאה ה-20.
תפוקות הקורס:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
1. להכיר את הגותם של פילוסופים פוליטיים מרכזיים בתרבות המערב.
2. להכיר אירועים ותהליכים היסטוריים מרכזיים ואת השלכותיהם הפוליטיות.
3. להכיר זרמים אידיאולוגיים מרכזיים בתרבות המערב.
4. להבחין ולהעריך את הביקורות של מתנגדי הדמוקרטיה לנוכח הניסיון ההיסטורי.
5. להסביר את חשיבות תחנות היסוד להתפתחות תרבות הדמוקרטיה הליברלית ומוסדותיה.
תיאור הקורס:
קורס זה ידון במודלים של עיתונות שאינה חלק מהתקשורת המרכזית. מטרת הקורס היא לבחון את תפקידה וייעודה של עיתונות כזו בהשוואה עם עיתונות ממסדית השולטת על השיח התקשורתי. בהתאם לכך, ייבחנו מודלים של עיתונות אלטרנטיבית במדיה השונים (עיתונים, טלוויזיה, רדיו, קולנוע ואינטרנט)– זאת, תוך הצגת מקרי מבחן שונים בקהילות של מהגרים וקבוצות מיעוט (לא רק) ובמשטרים שונים בעולם.
נהלי נוכחות:
נוכחות חובה ב80% מהשיעורים כתנאי מעבר בקורס.
הערכת הסטודנטים בקורס:
- עבודת בית מסכמת - 70% מהציון הסופי
- שתי מטלות אמצע - המשקל של כל מטלה בנפרד: 15% מהציון הסופי. סה"כ שתי המטלות
30% מציון הקורס.
ציון עובר - 60
הקורס מתוכנן להנתן באופן פרונטלי.
שימו לב! מטלות הקורס יכולות להשתנות בהתאם לאופן הלימוד בסמסטר הבא (מקוון או לא).
מטרות הקורס:
הקורס מיועד להקנות מושגי יסוד וידע כללי בנושא תקשורת פוליטיקה וחברה בישראל. בקורס נתייחס ליחסי הגומלין בין תקשורת, פוליטיקה וחברה בהתפתחות ההיסטורית של החברה הישראלית מתקופת הישוב ועד ימינו. יחסי גומלין אלו יבחנו לאור מדיניות "כור ההיתוך" דרך ה"פלורליזם" ועד ה"רב - תרבותיות". כמו כן, בקורס נעסוק בשסעים החברתיים והפוליטיים המרכיבים את החברה הישראלית ואת הייצוגים שלהם באמצעי התקשורת המגוונים. הקורס ישלב לימוד תיאורטי של הנושאים, הרצאות אורח וניתוח תוצרי אקטואליה, תרבות ומדיה מגוונים.
תוצרי למידה- בסיום הקורס, הסטודנטים ידעו:
הסדנה תקנה לסטודנטים ידע מעשי על יחסי הציבור, תפקידם ועבודתם של דובר ויועץ תקשורת במגזר הציבורי ובמגזר השלישי. הסטודנטים ירכשו כלים לבניית תדמית ומיצוב, יכירו ויתנסו בכלי העבודה העיקריים של הדובר ויועץ תקשורת, כגון בניית סיפור תקשורתי, ניסוח הודעה לעיתונות, ראיון, תדרוך, תגובה ועוד, ילמדו איך לנהל מאבקים תקשורתיים ולשכנע את הקהל בעמדתם, יכירו את הדילמות והאתגרים של הדובר ויועץ התקשורת בתחום האתיקה והאמינות. כל זאת תוך הבנת צרכי התקשורת ומקבלי ההחלטות בתקשורת. כמו כן הסטודנטים יכירו ויתנסו בעבודה במדיה החדשה לצורך יחסי ציבור וילמדו שיטות למדידת יחסי ציבור אפקטיביים.
בסדנא זאת הסטודנטים יילמדו כיצד לנסח חוקים למען נבחרי ציבור ועל עבודת העוזרים הפרלמנטריים ועבודת הלובי בכנסת. הסדנא היא התנסות חשובה למי שמתעתדים להיות עוזרים פרלמנטריים או יועצי חקיקה.
הסדנה עוסקת בדרכים בהן צעירים יכולים להשתלב בפוליטיקה, החל מתפקידי עוזרים פרלמנטריים ועוזרי שרים ועד הכניסה לכנסת. בסדנה נשוחח עם פוליטיקאים, דוברים, ועוזרי נבחרי ציבור כדי להבין איך הפוליטיקה עובדת באמת וכיצד להגיע לשם.
החוג לפוליטיקה ותקשורת מציע התנסות בקורס בין לאומי הכולל מסע לימודי ליעד בחו"ל ועבודה עם סטודנטים מחו"ל. מידי שנה תוכן הקורס והיעד הבין לאומי משתנים. בשנים האחרונות הסטודנטים למדו בשטח ביוון, גרמניה, ופולין. בשנת תשפ"ג מתוכננים שני קורסים בין לאומיים, האחד למדריד בספרד והשני לפראג בצ'כיה.
מטרות הקורס:
מטרת הקורס היא לאפשר לסטודנטים התנסות מעשית בעבודת התחקיר והכתיבה העיתונאית ובסיום ההתנסות פרסום כתבה במדיה האינטרנטית. במהלך הקורס ילמד ההבדל בין התקשורת המרכזית לבין זו העצמאית שמציעה זווית הסתכלות אחרת.
בקורס ילמדו ויתורגלו כלים שונים ומעשיים לתחקיר: החל מהיכרות עם אתרי מידע ממשלתיים, שימוש בחוק חופש המידע, איתור בעלים של נכסי נדל"ן, עבודה עם מקורות אנושיים וחשיפת מידע על עמותות וחברות פרטיות. בנוסף, ילמדו טכניקות כתיבה והנגשה ויזואלית של מידע.
תשומות למידה: עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים והסטודנטיות
מטרת הקורס היא להפגיש את הסטודנטים עם תחום הספורט, ללמד אותם כיצד לגשת אליו ולהפוך אותו לסיפור עיתונאי. בתחילת הקורס נלמד "לדבר את השפה" באמצעות מונחי יסוד בעולם הטלוויזיה והעיתונות הכללית ולאחר מכן, נדבר מעט על גופי הספורט בישראל, נכיר את תקשורת הספורט בארץ בעידן החדש ובעיקר נלמד לייצר כתבות ספורט בעלות שונות: כתבות חדשותיות על אירועי ספורט ומשחקים וכתבות מגזין על הסיפורים המעניינים שבצד המשחקים והתחרויות. חלק משמעותי מהסדנה יוקדש לשיתוף בכיתה של התכנים שיצר כל אחד לטובת ביקורת ולמידה של כלל הסטודנטים. עיתונות היא תחום שחשוף לביקורת ציבורית ובסדנה נתנסה גם בזה.
תשומות למידה: עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
הסטודנטים יילמדו את מקצוע התחקירים וייתנסו בעריכת תחקיר והוצאתו לכדי כתבה עיתונאית שתפורסם במגזין שומרי הסף של החוג. את הסדנה מעביר תחקירן בכיר, אבנר הופשטיין.
מהן האסטרטגיות המובילות בעולם לניהול מערכות בחירות? הקורס מפגיש את הסטודנטים עם הדוגמאות הבולטות ביותר מישראל, ארה"ב, אנגליה, ועוד. מטרתו של הקורס היא לפתוח צוהר בפני הסטודנטים לעולם שלם המתקיים לעיתים בקדמת הבמה הציבורית ולעיתים מאחוריה במטרה לקדם מועמד פוליטי. נבחן את האסטרטגיות הננקטות במהלך מסעי בחירות פוליטיים ונצביע על הכלים והמושגים התורמים להבנת המתרחש בזירה הפוליטית ובזירה התקשורתית בתקופת הבחירות.
הקורס יקנה לסטודנט יכולת הבנה ביחס לסיטואציות העיקריות בעולם התקשורת אשר יש להן אספקטים אתיים. הסטודנט יפתח חשיבה ביקורתית ביחס לסוגיות אלה, ויתבקש להחיל את העקרונות האתיים הנלמדים על הפרקטיקה העיתונאית.
עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:
להבין את מורכבות החלת האתיקה העיתונאית על המדיה החדשה, ולערוך סינתזה בין ההכרעות האתיות ביחס לתקשורת הוותיקה ובין הסיטואציות אשר מזומנות בידי התקשורת החדשה ("ניו מדיה").
מטרות הקורס
הקורס יעסוק בתפקידם של דיני הבחירות והמפלגות במשטר הדמוקרטי. הקורס יעניק היכרות עם מערכת הדינים הרלוונטית לתחום הבחירות והמפלגות. יוצגו חוקי היסוד, החוקים והתקנות הבסיסיים הרלוונטיים בתחום, כמו גם הקשריהם של דינים אלה לשיטת המשפט הישראלית, עם דגש על ההקשרים לתחומים כגון המשפט החוקתי, המשפט המנהלי, דיני החוזים והדין הפלילי. יילמדו המושגים העיקריים הרלוונטיים לתחום, ויתואר מעמדו הייחודי של התאגיד הקרוי מפלגה. ייסקרו ההליכים המרכזיים להקמת מפלגה, לניהולה ולהשתתפותה במערכות בחירות. כמו כן תוצגנה ההשפעות של המסורת המשפטית, ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית על עיצובם של דינים אלה. יודגש המתח שבין הרצון האוטונומי של המפלגה, מייסדיה וחבריה וההסדרים החוזיים העוטפים אינטרסים מפלגתיים ובין הצורך בהתערבות חקיקתית הנובעת בין היתר מהרצון להבטיח את טוהר ההליך הדמוקרטי, שקיפותו והגשמת ערכי הדמוקרטיה. יוצגו ההיבטים השונים של מערכת בחירות לרבות סוגיות התעמולה, טוהר הבחירות, המימון וסדרי ההצבעה. יודגש תפקידה של ועדת הבחירות המרכזית במערכת הבחירות ותלמדנה כמה מהחלטותיה החשובות.
קורס זה ילמד אודות סוגיות בעבודת כלי התקשורת ומוסדות המדינה הרשמיים. הקורס ילמד על עבודת המדינה וכלי תקשורת במפנים, כלומר מנקודת מבטם של העוסקים במקצועות הרלוונטיים, תוך השוואה לידע העיוני שנרכש במהלך התואר. הקורס יהיה בנוי ממספר מפגשים כלליים על תעסוקה בתחומי התקשורת ובמוסדות המדינה, לצד מפגשים עם בוגרי החוג אשר יחברו את המגמות הכלליות שיילמדו בקורס לחווייה האישית שלהם לגבי הכניסה לשוק התעסוקה והעבודה בו. דרך השיעורים, הסטודנטים ילמדו על עבודת היום יום במקצועות הלימוד שלהם, תפקידים שונים בתחום הלימודים, ויקבלו השראה להמשיך לעבודה תפקידים שונים בתחום לימודיהם לאחר התואר.
בסיום הקורס הסטודנטים יוכלו:
מטרת הקורס היא הכרת מושגי היסוד הכלכליים והבנת הדילמות הכלכליות העיקריות העומדות לפני קובעי המדיניות בדרג הפוליטי. הקורס מורכב משני חלקים עיקריים: מושגי יסוד בכלכלה ובחינת היישום של תהליכי היסוד הכלכליים בניהול מדיניות כלכלית, וניתוח השפעות פוליטיות על ההתנהלות הכלכלית.
הסטודנטים יילמדו את עקרונות הייעוץ לפוליטיקאים: מתי, עם מי וכיצד להתראיין? איך לעמוד מול המצלמה? ממה להיזהר ומה עושה ראיון למוצלח? את הסדנא מעביר היועץ הפוליטי המנוסה, ד"ר ברוך לשם.
מטרת הקורס היא לגרום לסטודנט להכיר סוגיות מרכזיות במחשבה המדינית תוך מתן דגש למקורות המחשבה המדינית הלאומית והליברלית. במהלך הקורס ננתח את הנחות היסוד שעומדות בסיס התפיסה הלאומית, את הטיפולוגיה של התפיסות הלאומיות השונות ואת מעמדה של הלאומיות היום במאה העשרים ואחת. בנוסף נתחקה אחר התפתחות התפיסה הליברלית, מקורותיה והשלכותיה על מדיניות כלכלית כמו גם בנושאי דת ומדינה. דגש מיוחד יינתן לדיון בשילוב של התפיסות לכלל מכלול לאומי ליברלי והיתרונות והחסרונות שטומן בחובו שילוב זה. לסיום נדון ביישום של שילוב זה באידיאולוגיה הציונית מאז הקמת התנועה ועד ימינו אנו.
הקורס יסקור את מבנה הממשל האמריקני ואת המערכת הפוליטית בארה"ב, את מפת התקשורת בה, על השינויים המתחוללים בה בתקופה זו, ואת יחסי הגומלין שבין הפוליטיקה והתקשורת, כפי שהם באים לידי ביטוי סביב סוגיות פוליטיות המעסיקות כיום את החברה האמריקנית.
הסטודנטים יילמדו על הגורמים הפסיכולוגיים, המודעים והלא מודעים, המשפיעים על תקשורת ועל פוליטיקה, על קמפיינים פוליטיים ועוד.
בסדנא זאת הסטודנטים יילמדו כיצד לראיין ולהתראיין בטלוויזיה בסדנא מעשית בהדרכת מגישת חדשות בעלת ניסיון רב.
מטרות הסמינר:
מדיום האינטרנט הינו במרכזו של שיח אקדמי המשלב תקווה וספקנות כאחד לגבי תרומתו האפשרית לחיזוק הדמוקרטיה בכלל והחברה האזרחית בפרט. בסמינר זה נשאל האם האינטרנט מוביל לשינוי המיוחל ומי מרוויח משימוש במדיום זה? לצורך כך, נבחן את הגישות השונות בחקר האינטרנט ונציג את השחקנים הפעילים בזירה המקוונת; מדיה מסורתיים, ארגונים לשינוי חברתי, ושחקנים פוליטיים אחרים.
בשנים האחרונות הסביבה התקשורתית השתנתה. העידן הדיגיטלי הביא לצמיחת טכנולוגיות תקשורתיות חדשות, ערוצים ומסכים מרובים לצריכת תוכן, שינוי בהרגלי הצריכה של הקהל ושינויים רבים בדרכי העבודה של העיתונאים ושל יצרני התוכן השונים.
בסמינר נעסוק בשינויים אלה ונבחן את דרכי ההתמודדות של אמצעי התקשורת הוותיקים בסביבה תחרותית וצפופה.
הערה חשובה: רוב המאמרים האקדמיים שנכתבו בנושאים אלה ויילמדו בסמינר הם באנגלית
מטרת הקורס היא לבחון את שינוי תפיסת הביטחון באירופה בפרט וביחב"ל בכלל. בקורס זה נבין נקודות ציון עיקריות בהתפתחות תפיסת הביטחון באירופה לאור התפתחויות היסטוריות ותרבותיות באירופה בפרט וביחסים-הבינלאומיים בכלל. נתחיל עם תפיסת הביטחון "הצרה" ו"המסורתית" שאפיינה את אירופה המודרנית כגון "דילמת הביטחון", "מאזני כוחות" ו"ביטחון קיבוצי", תפיסות שבאו לידי ביטוי בבריתות שאפיינו את אירופה בראשית המאה ה-20 על רקע מלחמות העולם, והקמתה של ברית נאט"ו בעידן שלאחר מלחמות העולם ובמשך תקופת המלחמה הקרה.
בהמשך הקורס ננתח את השינוי שחל בשיח ובתפיסת הביטחון האירופאית (שינוי המוכר כהגדרה מחדש של מושג הביטחון) לאור השינוי בזירה האסטרטגית האירופאית בפרט והבינלאומית בכלל בתחילת שנות ה-90' ונכיר מושגים חדשים כגון "ביטחון שיתופי", "קהילות ביטחון", "ביטחון אנושי", "ביטחון אונתולוגי" ו-"ביטחוניזציה" המעצבים במידה מרובה את התפיסה האסטרטגית החדשה של נאט"ו (NATO) כארגון ביטחון קולקטיבי, את הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (אבש"א) ומשמר הגבולות האירופי (FRONTEX), כמו גם את יחסה של אירופה לסוגיות של התערבויות צבאיות הומניטריות, טרור וסוגיית ההגירה לתוכה.
קורס זה לא רק שיאפשר לסטודנטים להעריך השפעתן של תפיסת תיאורטיות, תרבותיות ונורמטיביות על פרקטיקות של ביטחון באירופה ובכלל, לנתח את תפקידה של הדיפלומטיה המסורתית והציבורית בפרקטיקות הביטחון, אלא יבהיר את הקשר שבין תפיסות ביטחון לשיתופי פעולה בין מדינות מחד, אל מול סכסוכים מאידך.
בסמינר הזה נלמד על היבטים שונים, חדשים, ומרתקים בעבודת העיתונאים בימינו: הטיות שונות בסיקור חדשותי, שימוש ברגשות, אקטיביזם עיתונאי, ועוד. שינויים גדולים עוברים על כלי תקשורת בעולם בשני העשורים האחרונים, ובהם צמצום ההיצע, ריכוזיות, והקמת כלי תקשורת פוליטיים. שינויים אלו משפיעים גם על עבודת אנשי התקשורת, בלחצים מצד בעלי כלי התקשורת והעורכים מחד, ומצד הציבור מאידך. לצד זאת, אנשי תקשורת רבים כבר לא מסתפקים בעבודה עיתונאית "רגילה" אלא פועלים בזירת הטוויטר כדי לקדם את דעתם. חלקם פועלים כאקטיביסטים למען מטרות חברתיות ופוליטיות שונות, ואחרים עובדים גם ככתבים וגם כפרשנים באופן שכבר לא ברור מהו דיווח ומהי פרשנות. בנוסף, התופעה של הטיות בסיקור בתקשורתי עומדת בלב השיח הציבורי והמחקרי בשנים האחרונות. בסמינר הזה תהייה לכם.ן הזדמנות להבין כיצד לחקור תופעות חדשות אלו, לראיין עיתונאים, לנתח כתבות, וללמוד מקרוב על התפתחויות חשובות במקצועות התקשורת.
הסכתים (פודקאסטים) עושים את דרכם אל לב המיינסטרים בעשור האחרון והם הופכים לצורת תקשורת מרכזית, בהיותם מופקים על ידי גורמי תקשורת מרכזיים כמו גם על ידי חברות ופרטים. ניתן כיום לצרוך תכנים מכל סוג כמעט דרך הסכתים הזמינים לנו אונליין. בסדנה נלמד להכיר את עולם ההסכתים העשיר, להאזין להם בצורה ביקורתית ולהבין את חשיבותם ואת הפוטנציאל העתידי שלהם. נלמד להפיק פודקאסטים, עבורנו ועבור אחרים, ברמה הגבוהה ביותר על כל האספקטים הכרוכים בכך: סאונד, כתיבה, הגשה, הפקה, הפצה ושיווק ועוד.
תפוקות למידה: עם סיום הקורס בהצלחה יוכלו הסטודנטים/יות להגיש פודקאסטים בקולם, לדעת לספר סיפור אודיטורי במלל ובסאונד, להכיר מקרוב את עבודת התחקירן והמפיק, לראיין, לערוך טקסט ואודיו ולפצח פורמטים עבורם ועבור אחרים.
בסדנה זאת נלמד מה הופך פוסטים וכתבות לויראליות ברשת האינטרנט. מהם הרכיבים של כתבה מאוד מוצלחת שקובעת את סדר היום הציבורי? נלמד על דוגמאות מישראל ומהעולם וכן נתרגל כתיבת פוסטים וכתבות לפי העקרונות שיילמדו בסדנה.
בקורס זה נבחן את תהליכי הייצוג וההבניה של חווית הזהות וההזדהות בערוצי מדיה שונים. נקודת המוצא היא ההנחה כי זהות היא הכלי המרכזי שבאמצעותו בני אדם חווים את מהותם והשתייכותם החברתית-תרבותית. מתוך כך יתמקד הדיון בקורס בשאלות הבאות: אילו תפיסות, דימויים וערכים של זהות ודימוי אישי וקבוצתי מיוצרים מסביב לעולם באמצעות הפקה וצריכה של טקסטים ותכנים המופצים על ידי ערוצי תקשורת ההמונים? נענה על שאלות אלו תוך התייחסות למושגים כמו: גלובליות ומקומיות, רוב ומיעוט, לאומיות, אתניות, הגירה, נכות ובריאות, מין, מגדר, עדה וגיל כפי שאלו מגולמים בשיח, סמלים, דמויות וייצוגים בפרסומות, בפורומים, באתרי רשתות חברתיות, בסלפיז, בסרטים, בתוכניות טלוויזיה, בשפה, בעיתונות משודרת, מודפסת ומקוונת.
תאור הקורס:
הקורס דן ביחסים שבין אמצעי המדיה וטרור – הן כאקט פיזי והן כאפקט פסיכולוגי– ובשימושים שעושים מחד העיתונאים המסקרים טרור, ומאידך בשימוש שעושים הטרוריסטים באמצעי התקשורת בכדי להשפיע על קהלים ולגייס תומכים פוטנציאליים. נדון בשימושים של ארגוני טרור באינטרנט, בסכנות של ”סייבר-טרור“ ובמורכבות של המלחמה המתנהלת ברשת. כבסיס תיאורטי הקורס יעסוק במושג ’טרור‘, בהבדלים בין קבוצות טרור, וכיצד ריבוי ההגדרות בין המדינות הנלחמות בו מפריע למגורו. בחלקו האחרון הקורס יעסוק גם בנרטיב וייצוגים של טראומה כתוצאה מאירועי טרור בחברה הישראלית. לאורך הקורס נשלב וננתח קטעי עיתונות,יומני חדשות, סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע עלילתיים ותיעודיים.
הערכת הסטודנטים בקורס:
נוכחות: 80% מהמפגשים כולל פורומים
מטלה 1: 20%
מטלה 2: 20%
מבחן סופי : 60%
ציון עובר במבחן/ מטלה סופית: 60
הקורס יילמד במתכונת משולבת כקורס א סינכרוני וסינכרוני.
הקורס מוצע גם כקורס בחירה כלל מכללתי .
*יתכנו שינויים, הסילבוס המעודכן יפורסם באתר הקורס ב-moodle עם פתיחת הסמסטר.
מטרת הקורס היא הכנת כתבות קצרות משלב הרעיון, המשך בתחקיר, דרך איסוף החומרים המצולמים (ראיונות, ויזואליות, סיטואציות, סטדנאפים, סינקים מתאימים) ועד שלב כתיבת התסריט ועריכתו. במהלך הקורס נתמקד בכתבות חדשותיות שאורכן עד שתי דקות ונתנסה בהכנת כתבות בעלות אופי מגזיני, שאורכן שלוש עד ארבע דקות בממוצע. לצד למידת מושגים ויישומם המעשי בשטח, נצפה וננתח כתבות חדשותיות שיסייעו לנו להבין איך כל האלמנטים הופכים רעיון למוצר מוגמר של סיפור טלויזיוני.
מטרת הסדנא היא לפתוח דלת לאלה שרוצים לשדר בטלוויזיה או לכתוב באחד העיתונים הנפוצים. הכוונה לאפשר למשתתפי הסדנא התנסות בפועל בעשייה עיתונאית בתחומי הרדיו, העיתונות הכתובה והטלוויזיה. ננסה להקנות כלים ראשוניים בהכנת כתבה-כתובה או משודרת-בדגש על דיווח חדשותי. כתיבה לעיתון, דיווח לרדיו והכנת כתבה לטלוויזיה הן שלוש שפות שונות שאותן נלמד לדבר. עוד קודם לכן צריך לחפש את ״הסיפור״, לאסוף מידע ולבדוק עובדות. אחר כך עלינו לאתר את גיבורי הסיפור, לראיין אותם ורק אז לכתוב ולערוך. נכין ונערוך כתבות-בקבוצות ולבסוף גם ביחידים, הכתבות הבולטות יתפרסמו במגזין של מכללת הדסה.
את הסדנה מעביר משה נוסבאום, הכתב הבכיר של חברת החדשות.
הקורס יעסוק במוסיקה והממשקים שלה לעולם הפוליטיקה מחד והתקשורת מאידך. נבחן כיצד מוזיקה היא לעיתים נושא פוליטי, כיצד אומנים משתמשים במוסיקה ככלי פוליטי, כיצד מוחים משתמשים במוסיקה בתנועות מחאה, וכיצד תעשיית התקשורת משפיעה על המוסיקה.
במסגרת מיזם השדה יוצרות/ים הסטודנטיות/ים פרויקט מעשי על בסיס הקורס "זהות ומדיה". המיזם מתקיים תוך הנחייה צמודה בה משולבים יצאה לשטח, קיום ראיונות, הקלטה ועריכה של פודקאסט, פגישות עם מומחים ומומחיות בתחום הפקת רדיו והסכתים ופרסום במגזין החדשות של החוג, שומרי הסף.
בסדנה זאת הסטודנטים יילמדו את סודות ההפקה של עולם הטלוויזיה, זוויות צילום ומה שמסתתר מאחוריהן - ממפיקה מנוסה בערוצי הטלוויזיה.
'העולם כולו נגדנו', 'שלום תמורת שטחים', 'השד העדתי', 'הם מפחדים', 'אהוד ברח', 'הערבים נוהרים (?) לקלפיות', 'ידנו מושטת לשלום', 'דוגרי'- מה המשמעות של צרופים אלה בתרבות הישראלית? מתי הפכו לקודים שמובנים לכל ישראלי, ואיך הפכו ל'משפטי מפתח'?
הסמינריון יעקוב אחר האופן המרתק בו נעשתה ההבניה הפוליטית והתקשורתית של מושגים ומילות מפתח והתמורות שחלו בהם מאז קום המדינה.
מטרתו העיקרית של הסמינריון היא 'לחדד את השמיעה' של הסטודנט המעוניין לעסוק בחקר שיח ביקורתי, למשפטים, צרופים ומושגים שנתקבעו בהיסטוריית השיח של ישראל ואשר הפכו למעין מוסכמות או אבני יסוד בתרבות הישראלית ואף מחוצה לה.
המסגרות התיאורטיות שילוו את הקורס הן שלוש: המסגרת המושגית 'Key Symbol' שטבעה האנתרופולוגית האמריקנית שרי אורטנר; 'אינטרטקסטואליות' כבסיס למחקר שיחי-גינאולוגי; ו'מילות מפתח', על פי האתנוגרפית תמר כתריאל.
הקורס מיועד לכל סטודנט שמעוניין בקריאה חדשה ועדכנית של אבני יסוד בפרשיות היסטוריות מרכזיות בתולדות ישראל, כפי שהן מופיעות בזירות שיח מגוונות: העיתונות, הפזמונאות, הספרות, הזירה המשפטית ועוד.
שם הקורס: מתקפות סייבר ואבטחת מידע בעידן הדיגיטלי
קוד הקורס: 106000833
שם המרצה: ד"ר טל פבל
דרישות קדם: אין
סמסטר: א
סוג מפגש: מתוקשב א-סינכרוני וכן 2 מפגשים פרונטליים
נקודות זכות: 2 נ"ז
תקציר הקורס:
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם המושגים, המאפיינם והאיומים המרכזיים הקשורים באינטרנט ובמרחב הסייבר. במסגרת זו נבחן מושגי יסוד במרחב זה ובאבטחת המידע. כמו כן ילמדו סוגים שונים של מתקפות סייבר וכן אלו הקשורות ב"הנדסה חברתית" וחולשת הגורם האנושי, זאת לצד אמצעים לשמירה על "היגיינה קיברנטית" לשם התמודדות טובה יותר עם איומים אלו ובכלל זה סקירת ההצפנות הקיימות לאורך ההסטוריה כאמצעי התגוננות. עוד יעסוק הקורס בסוגיות שונות המשיקות למרחב זה ובכללן פשיעת סייבר בעידן הקורונה, וכן השימוש שעושים גורמי הטרור במרחב, גם באמצעות Fake news.
דרישות הקורס:
נוכחות: השתתפות חובה בשני השיעורים הפרונטלים*. יתר המפגשים יהיו א-סינכרוניים.
מטלה 1: תרגילים ו/או מבדקים שביחד יהוו 40% מהציון
מבחן סופי : מבחן מסכם על החומר של סמסטר א' 60% מהציון
ציון עובר במבחן/ מטלה סופית: 60
הקורס נלמד כקורס בחירה בשנה ג בחוג לפוליטיקה ותקשורת
ומוצע כקורס בחירה כלל מכללתי לתלמידים מחוץ לחוג
האחד ב- 25/10/22 בחדר 2503
השני ב-24/1/22 בחדר 1519
הערה: סטודנטים שלומדים את הקורס כקורס כלל מכללתי יורשו להעדר מהשיעורים הפרונטלים במקרה של התנגשות עם קורס חוגי (כנגד הצגת אישור למחלקת קורסי בחירה) ויידרשו להשלים את החומר בתיאום עם המרצה.
*יתכנו שינויים, הסילבוס המעודכן יפורסם באתר הקורס ב-moodle עם פתיחת הסמסטר.
בסדנא זאת הסטודנטים יילמדו כיצד לערוך אייטמים בדסק החדשות ויתנסו בניהול מדורים ועריכת אייטמים במגזין האינטרנטי של החוג.
הקורס נועד לחשוף בפני הסטודנטים את הקשר ההדוק בין ספורט, פוליטיקה ותקשורת בעידן הגלובליזציה הנוכחי. מקורותיו של הספורט הם עתיקי יומין. חברות ותרבויות שונות ברחבי העולם תמיד התעניינו בפעילויות ספורטיביות ואלו מעולם לא היו מנותקים מהמערכת הפוליטית במדינה. על אף הנסיונות החוזרים ונשנים לנתק את הספורט מהפוליטיקה, הספורט התקיים לאורך מאות שנים הודות לתמיכת ממשלות ושליטים ובעידן המודרני נשאר כפוף למסגרת של מדינות ריבוניות. כיום ניתן לראות כי הקשר בין ספורט ופוליטיקה הוא בל ינותק אך אליו התווסף מרכיב משמעותי נוסף והוא תפקידה של התקשורת. אם זה בבריטניה של המאה ה-18 בה העיתונות שגשגה ותרמה לחשיפת הספורט, ועד לימים אלה בהם הצלחה ענפי ספורט וקבוצות תלויה במידה רבה בהסכמי רכישת זכויות שידור על ידי גופי תקשורת. לתקשורת תפקיד מרכזי בעליית הפופולריות של הספורט ומנגד שידורי הספורט תורמים מאוד להצלחתם הכלכלית של גופי תקשורת. הסימביוזה שנוצרה בין התקשורת לספורט המודרני מנוצלת במידה רבה גם על ידי פוליטיקאים המנסים לקצור הון פוליטי מהצלחת ספורטאים ויותרים משולש בל ינותק בין ספורט, פוליטיקה ותקשורת.
תיאור קצר של הקורס ומטרותיו
נושא הרב-תרבותיות מעמיד מדינות דמוקרטיות ואת העולם המערבי בפרט בעידן הגלובליזציה בפני אתגרים שמצד אחד מצריכים פתרונות הומאניים, דמוקרטים ואוניברסאליים ומצד שני יוצרים הטרוגניות חברתית ושסעים חברתיים. מדינות אלו מתמודדות עם ריבוי של קבוצות מיעוט אתניות/דתיות בתוכן שמחייבות אותן לבחון מחדש את הקשר בין לאום, זהות, זכויות ואזרחות. השאלה, באיזה אופן מתמודדות מדינות דמוקרטיות עם האינטגרציה של קבוצות דתיות, שפות ותרבותיות של קהילות זרים או מיעוטים בתוכה. באיזה מידה המדינה הדמוקרטית מתמודדת עם הסתירות בין זכויות הפרט לזכויות הקולקטיביות של מיעוט. הקורס יעסוק בשאלות תיאורטיות הנוגעות לאתגרים שהמדינה הדמוקרטית עומדת בפניהן של קבלת 'האחר' תוך התמודדותה עם נושאים כמו זכויות הפרט מול זכויות קבוצתיות של הקהילה, קשר בין דת ומדינה, הגירה וריבוי אתני אשר יוצרים שסעים בחברות דמוקרטיות.
הקורס ישים דגש על האתגרים שאיתם מתמודדת מדינת ישראל שזהו אתגר מורכב עבורה במיוחד בשל היותה מדינת לאום העם היהודי ובצל המשכיות הסכסוך הערבי-ישראלי. מדינת ישראל מתמודדת עם שאלות באשר לאופי המדינה, לקשר בין דת למדינה ובעיקר ביחסים בין הרוב היהודי והמיעוט הלאומי הערבי. במובנים רבים ישראל נחשבת למדינה שקיימים בה שסעים חברתיים עמוקים בין רבדיה השונים של החברה, כמו למשל בין חרדים לחילונים ובין יהודים וערבים. מציאות זו מעוררת שאלות משפטיות, חברתיות, חינוכיות ופוליטיות כמו: מהו היחס בין דת ומדינה? מהו היחס בין מדינת הלאום היהודית לבין המיעוט הערבי-ישראלי? האם תתכן זהות אזרחית משותפת תוך יצירת סמלים לאומיים משותפים? האם יש לעודד הקמת מסגרות חינוכיות משותפות שמלמדות על "האחר"?
דרישות הקורס:
מטלה 1: 15% הגשת עבודה שתעסוק ברקע אישי שלך תוך שילוב תיאוריות מהרב תרבותיות. אורך העבודה עד 3 עמודים רווח כפול פונט 12.
מטלה: 2: % 15: ניתוח וביקורת של אחד המאמרים מהסילבוס: עד 3 עמודים רווח כפול
מטלה 3: השתתפות בדיוני הפורום: 20%: מענה לשאלות המופיעות בפורום בכל שבוע תוך התייחסות גם ותגובה לתשובות שמעלים העמיתים שלך לקורס.
עבודה סופית : 50%: הגשת עבודת סיכום אקדמית בין 6-5 עמודים רווח כפול (לא כולל רשימה ביבליוגרפית), הכוללת חלק תיאורטי וחלק אמפירי (50%) . כל סטודנט יבחר מקרה אמפירי וינתח אותו בהתאם לכלים התיאורטיים של רב-תרבותיות.
ציון עובר במבחן/ מטלה סופית: 60
הקורס יתקיים במתכונת של קורס א סינכרוני.
*יתכנו שינויים, הסילבוס המעודכן יפורסם באתר הקורס